הקושי של אנשים עם מוגבלויות למצוא עבודה

השבוע (7.12.19) התפרסמה כתבתו של ביל פרנקל ב Ynet אודות הקושי של אנשים עם מוגבלויות להתקבל למקום עבודה. הובא סיפורה של גליה סגל (37) שהעזה לשתף במצבה הרפואי את מעסיקיה באחד ממקומות העבודה שבהם הועסקה בשנים האחרונות, ואז הראו לה פחות או יותר את הדרך החוצה. ולצערה זה קרה בדיוק כשלקתה בהתקף דיפרסיה. "לא הצלחתי לכתוב אפילו סמס שאני לא יכולה לבוא לעבודה, ואחי ניסח מייל במקומי, שמתאר את המצב, אני לא זוכרת מה בדיוק ענו, לא באמת התפטרתי ולא פוטרתי, סוג של התפוטרתי. זרקו את הכדור בחזרה אלי ושם זה נגמר, בדרך אלגנטית, בלי שהשאירו לי באמת ברירה. המקום היחיד שנחשפתי בו, אמר לי ביי ", היא מספרת.

סגל מאובחנת כחולה במאניה דיפרסיה החל משנות ה-30 לחייה. עקב כך נקבע לה נכות בשיעור של 50% ואובדן כושר עבודה של 100%.

למרות ניסיונותיה לחזור ולהשתלב בשוק העבודה, היא נתקלה שוב ושוב בקשיים שהביאו אותה להשהות את המאמצים כרגע, ובמקום זאת לצאת לעצמאות ולהתפרנס מהרצאות שהיא מעבירה אודות אופן התמודדותה עם המחלה.

"במהלך שבע השנים הללו, מאז שאובחנתי, החיים שלי התנהלו כמו על רכבת הרים, כשמדי חצי שנה, פחות או יותר, או שהגיע דיכאון והפיל אותי, או שהגיעה מאניה והוציאה אותי מכל המסלול. היו לא מעט ניסיונות מהצד שלי לחזור לעבוד כשכירה, אבל זה הצליח לי עד הנקודה שבה שוב יצאתי מאיזון. בשלב מסוים לא הייתי מסוגלת יותר והחלטתי לחשב מסלול מחדש ולצאת לדרך עצמאית".

למרות שהיא אינה פוסלת מצב שבו תחזור לעבוד כשכירה, היא עדיין לא רואה את זה קורה. "כרגע זה נובע ממקום של פחד, כי אני אחרי תקופה מסוימת שלא ניסיתי לחזור לשוק העבודה. זה לא קל לחזור במלוא הביטחון אחרי הרבה שנים שנעות בין 'כן' ל'לא' וחוזר חלילה, אבל אני עושה עבודה עצמית, כי אני לא יכולה לחכות ליום שבו ארוויח את הכסף שלי בזכות עצמי ולא אזדקק לשקל אחד מהמדינה.

"מצד שני, אני חושבת שאין מספיק הכנה והכלה לצד של העובדים, בעיקר כלפי מגבלות שקופות כמו שלי, שלא רואים אותן. אין לי ספק שהרבה אנשים עם הפרעות נפשיות למשל, לא יבואו ויגידו את זה למעסיק, ואם הם יגידו, ספק עד כמה יקבלו את זה. זה יהיה מדהים אם נגיע לשלב שבוא אוכל לשתף את המנהלים שלי בכך שיש לי מאניה דיפרסיה".

אור אפריים(25), הוא אדם נוסף אשר נפצע קשה בראשו במבצע צוק איתן ועבר הליך שיקום ארוך, הוא החליט לוותר מיוזמתו על הקצבה וביקש לשוב לשוק העבודה. דרכו צלחה לו כשהתקבל לפני כשנתיים וחצי למשרה הראשונה שאליה הגיש קורות חיים – קריאת מונים בחברת החשמל, המתאפיינת בשיעורי העסקה גבוהים של אנשים עם מוגבלויות.

החלטתו לא היתה פשוטה, היות והוא מעיד כי לפציעה נלוו גם חרדות, דכאונות וחששות שמא יתקשה במציאת עבודה. "ראיתי את כל החברים שלי מתקדמים בחיים והרגשתי שאני חוזר אחורה", הוא מעיד. "יכולתי לשבת בבית ולקבל כסף ממשרד הביטחון, אבל אמרתי שאני לא רוצה את זה יותר ושזה לא מעניין אותי. זה השיקום שלי ואני אעשה אותו בעצמי, ועובדה שהצלחתי". אולם לאחר שנה בתפקיד ביקש והתקדם לתפקיד של עובד רשת, הכולל אחריות על הקמת תשתיות ותיקון תקלות בשטח. בחברה מתחשבים לדבריו בצרכיו ומשחררים אותו לבדיקות ולטיפולים נדרשים. "אני בן אדם שלא יכול לשבת במשרד, חייב עבודה עם תזוזה", הוא מספר. "גדלתי במושב ואני אוהב לעבוד עם הידיים. אני מקווה להתקדם בעבודה ולהגיע רחוק".

בכתבה הובא גם סיפורה של עדי ישראל (28), שלה 100% נכות על רקע לקויות למידה, וגם היא חוותה לא מעט תלאות בחיפושי העבודה בעבר. "אני רוצה לעבוד כי זה תורם לי ועוזר לי מבחינה כלכלית וחברתית. נתקלתי בהרבה מקרים של אפליה מצד מעסיקים שלא רצו להעסיק אותי בגלל שיש לי צרכים מיוחדים". בעבר היא עבדה במשך שנתיים בבית אבות, אבל לא הצליחה להתקבל למקום אחר. היא עבדה גם במפעל לשוקולד שממנו פוטרה. במשך תקופה מסוימת עסקה בחלוקת סנדווי'צים ברעננה, אבל החליטה שהיא רוצה לעבוד במשרה מאתגרת יותר, שתאפשר לה להתקדם בחיים.

השינוי הגיע בסיועה של עמותת הבית של רונית בכפר סבא, שמסייעת בהקניית מיומנויות חברתיות לאנשים עם צרכים מיוחדים. יואב מורן, מנכ"ל קרן נדל"ן המתמחה בפרוייקטי תמ"א 38/2, פגש בישראל, שמועסקת כיום כמזכירה בחברה. לדבריה, היחס שלו היא זוכה שונה בתכלית מזה שבו נתקלה בעבר. "מקבלים אותי כפי שאני ואני מרגישה מוערכת".היא מספרת.

הקשיים שבהם נתקלו סגל אפרים ועדי מול שוק העבודה מאפיינים אנשים רבים עם מוגבלויות שונות בישראל, שמתמודדים פעמים רבות עם אפליה בקבלה לעבודה, כמו גם פיטורים על רקע מצבם. בסך הכל חיים בארץ כ-750 אלף אנשים עם מוגבלות בינונית עד חמורה, שהם כ-18% מכוח העבודה. שיעורי התעסוקה שלהם עדיין נמוכים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וזאת חרף תקנות וחקיקה מהשנים האחרונות, שנועדו לשפר את שילובם בשוק.

בין אלו נמנה התיקון לחוק שקבע חובת העסקת אנשים עם מוגבלויות בשיעור של 5% מכוח העובדים, במקומות עבודה ציבוריים וממשלתיים גדולים שמעסיקים 100 עובדים ומעלה; חובת דיווח שנתית; מינוי ממונה תעסוקה ייעודי לנושא והכנת תוכנית שנתית לעמידה ביעדים, כשאי הכנתה מהווה עבירה שבצידה קנסות בסך של כ-75 אלף שקל. אלא שהחוק מיושם בעצלתיים, כשעד כה טרם הוטלו קנסות וטרם נרשמו שינויים משמעותיים בשיעורי ההעסקה של עובדים עם מוגבלויות במקומות אלו.

הסכם קיבוצי שנחתם בשנת 2014 בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים, קבע חובת העסקה של אנשים עם מוגבלויות בשיעור של 3% גם בעסקים גדולים במגזר הפרטי עד אוקטובר 2016, אולם עד היום לא נראה כל מעקב או אכיפה אחר יישומו. צו זה הוחל בהוראת שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, על כלל המשק, ובנובמבר אותה שנה אף התקבלה החלטת ממשלה בדבר העסקת בעלי מוגבלויות במגזר הציבורי ובשירות המדינה בשיעור של 3%, והחל משנת 2017 – בשיעור של 5% אחוזים.

בכתבה מוצע לאנשים עם מוגבלויות או  צרכים מיוחדים שמחפשים עבודה בשוק, ראשית, להיות פתוחים כלפי המעסיקים בנוגע לאילוצים כאלה ואחרים, למשל ימים או שעות שבהם תאלצו להיעדר לשם טיפולים וכיוצא באלו, שכן עדיף לנהוג בשקיפות. שנית, הוא מציע לעובדים לשאול כל מה שלא ברור, דבר שיוצר רושם של התעסקות בלמידה.

מתוך Ynet

כמה גופים עומדים ביעד העסקת עובדים עם מוגבלויות?

עובדים עם מוגבלויות

שלמה קוגן

השבוע פורסם ב Ynet , כי רק 60% מהגופים עומדים ביעד העסקת בעלי מוגבלויות וזאת על פי נתונים שהופקו בידי הביטוח הלאומי. הנתונים הופקו מתוקף תיקון 15  לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. על פי תיקון זה, גוף ציבורי אשר מונה 100 עובדים לפחות יפעל לכך שלפחות 5% מהם יהיו עובדים עם מוגבלות משמעותית. בין השאר מחויבים גופים אלו לבצע פעולות נוספות לקידום העסקת עובדים עם מוגבלויות ובהן מינוי ממונה תעסוקה אשר יהיה אמון על הנושא.

מתוך 316 גופים גדולים שנבדקו, 60% עמדו ביעד; 22% עמדו בו חלקית, עם 3.5% עד 5% מהעובדים; ב-15% הנתון היה רק 2%-3.5%; ו-3% לא עמדו ביעד כלל. ב-218 הרשויות המקומיות, כשני שלישים מהרשימה, 62% עמדו ביעד הייצוג ההולם באופן מלא.

עובדים עם מוגבלויות

סמכויות פיקוח ואכיפה בנושא יש לנציבות שבמשרד המשפטים. על פי הכתבה ב Ynet  ב-2018 הוצאו מכוחן מכתבי התראה ל-53 גופים שלא עמדו ביעד – 18 מהם עמדו בו לאחר מכן, וליתר הוצא צו שהפרתו יכולה להוביל להליך פלילי.

העסקת עובדים עם מוגבלויות – מזכה במענק

משרד הכלכלה יעביר מיליוני שקלים ל־14 מפעלים ועסקים שהצטרפו לתוכנית • ההשתתפות היא בשכר העובדים לתקופה של שלוש שנים • שר הכלכלה אלי כהן: "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול"

היום  (19.6.19) פורסם בישראל היום , כי משרד הכלכלה מתעתד להעביר מענקים כספיים בגובה של מיליוני שקלים ל 14 מפעלים ועסקים קטנים אשר התחייבו להעסיק עובדים עם מוגבלות, וזאת במסגרת מסלול מענקים המיועד לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות.

בין העסקים הזכאים למענקים ניתן למצוא את ארגון "שלוה", אשר אמור לקבל מענק של חצי מיליון ₪, חברת דאקו שתקבל מיליון וחצי ₪, ומרכז תרבות ואומנות "נא לגעת" אשר יקבל מענק בגובה של 420 אלף ₪.

מסלול התמרוץ למעסיקים מעניק למעסיקים המעוניינים לקלוט עובדים עם מוגבלויות, תמרוץ בשכרו של העובד כך שבשנת ההעסקה הראשונה יעמוד על 45% משכרו של העובד, בשנה השניה על 33% ובשנה השלישית על 22%.

שר הכלכלה אלי כהן (צילום: ויקיפדיה)

המסלול פונה למעסיקים מהמגזר השלישי, ולעוסקים מורשים. יש אפשרות לקלוט גם עובדים בחלקיות משרה.

עד כה מאז פתיחת תוכנית הסיוע מזה כארבע שנים, סייעה הרשות להשקעות ל 59 חברות אשר קלטו 152 עובדים עם מוגבלות. היקף המענק עומד על 11.6 מיליון שקל.

לדברי שר הכלכלה אלי כהן: "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול. המסלול נותן מענה הן לקושי של אוכלוסיות אלו להשתלב בשוק העבודה והן לעסקים הזקוקים לעובדים טובים ואיכותיים. אני קורא למעסיקים לעמוד בחובתם החברתית והכלכלית ולהעסיק עובדות ועובדים עם מוגבלות".

פרטים על מסלולי התמיכה ניתן לקבל באתר משרד הכלכלה והתעשייה וברשות להשקעות.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

הבוקר נתקלתי בכתבה המשמחת  בכלכליסט לפיה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית יוכשרו לבטיחות בעבודה.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

selective focus photo of gray metal folding walker
המוסד לבטיחות יכשיר עובדים עם מוגבלות

מסתבר שהתוכנית, החלה כבר בתחילת החודש במרכז העבודה השיקומי בית אקשטיין ברמלה, והיא קרויה "שגרירי בטיחות".

לפי הכתבה  התוכנית צפויה להתרחב ל-82 מרכזים שיקומיים.

התוכנית מכשירה את המשתתפים להכיר ולזהות את סיכוני הבטיחות והבריאות בעבודה.

בסיום הקורס יוכל הבוגר להגביר את הבטיחות האישית שלו ושל העובדים שבסביבתו.

בין הנושאים הנלמדים בקורס: מהי בטיחות במקום העבודה; זיהוי מפגעים וסילוקם; זיהוי סיכונים ומזעור הפגיעה; כיצד להיזהר מסיכוני חשמל, ויחידה בתחום הארגונומיה בדגש על ישיבה ועל הרמה נכונה.

בהזדמנות זו אני שוב מזכיר את האתר של המטה לשילוב אנשים שם מוגבלות בעבודה,  שמסייע במגוון תחומים :

  • ייזום פעילויות בשיתוף מעסיקים להגברת המודעות ולשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.
  • שילוב אנשים עם מוגבלות הכשירים ומעוניינים לעבוד בשוק העבודה.
  • פיתוח פרויקטים לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה.
  • קידום אנשים עם מוגבלות במקום העבודה.
  • איגום הידע הקיים בארץ ובעולם בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

בהצלחה

שלמה קוגן

האם הגופים הציבוריים עובדים ביעדי העסקת עובדים עם מוגבלויות ?

בשבוע החולף נתקלתי ברצף של כתבות לפיהם גופים רבים אינם עומדים בדרישות החוק להעסקת עובדים עם מוגבלות . שלמה קוגן

בגלובס הובאה כתבה אשר ציינה כי על פי נתונים שפירסמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, עולה שגופים ציבוריים  אינם עודמים ביעדי ההעסקה של ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות לשנת 2017.

לפי הנציבות, רק 61% מהגופים הציבוריים אכן עומדי ביעדים שנקבעו בחוק, במסגרת חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים.

התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות, להעסיק לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. מטרת החוק היא  לסייע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בשוק העבודה באמצעות קליטתם במוסדות ציבוריים.

לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש סמכויות פיקוח ואכיפה על רשויות ציבוריות, מתוקף החוק.

לפי נתוני הנציבות לשנת 2017, מתוך 328 הגופים הציבוריים שנבדקו, רק 61% מהגופים עומדים ביעד העסקה של 5% ומעלה, 22% עומדים ביעד רמה בינונית (3.5%-5%), 14% עומדים ברמה נמוכה (2-3.5%), ורק 3% לא עומדים ביעד כלל.

עם זאת נראה שהנתונים המפורסמים מהווים שיפור מהנתונים שפורסמו לגבי שנת 2016, אז עמדו ביעד החוק (5% עובדים עם מוגבלות משמעותית) 45% מהגופים בלבד.

בכלכליסט צוין כי היו גם מוסדות שעמדו  עמידה מלאה ביעד כדוגמת הכנסת, המוסד לביטוח לאומי.

220518_ceremony01
טקס אות שר הכלכלה למעסיקים אנשים עם מוגבלויות (צילום: משרד הכלכלה).

המוסדות הבאים מקיימים רמה בינונית בנק ישראל, רשות ני"ע, יד ושם, תאגיד השידור, הסוכנות היהודית עיריית תל אביב ושירות בתי הסוהר. "רמה נמוכה" מתקיימת בבית חולים איכילוב ובמוזיאון תל אביב לאמנות.

בדבר ראשון הובא כי 3%  מהגופים הציבוריים לא עמדו כלל ביעדים: לשכת נשיא המדינה, רשות שוק ההון, המרכז הגריאטרי גיל עד, החברה הכלכלית לקדומים, מועצה דתית מטה בנימין, המועצות המקומיות כפר ברא, קדומים ושוהם, מתנ"ס ערבה, עובדי ההוראה במחוז הממלכתי-חרדי של משרד החינוך ותיכון הראל.

בכתבות צוטטו דבריו של אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר מסר כי "הנתונים אודות מצב הייצוג ההולם בגופים ציבוריים מעידים על שיפור שחל בתחום. מעסיקים מעידים יותר מבעבר על מחויבותם לקידום החוק ומימושו ועל תרומתם החשובה והאמיתית של אנשים עם מוגבלות המועסקים בארגוניהם. אני בטוח כי בשנים הבאות נמשיך ונראה עוד ועוד גופים ציבוריים אשר עומדים ביעד".

שלמה קוגן

חברת נמל אשדוד ערכה טקס לכבוד קליטתם של עובדים עם מוגבלויות

שלמה קוגן

שלמה קוגן
חברת נמל אשדוד קיימה טקס לקליטת עובדים עם מוגבלויות התמונה מאתר port2port

אתמול (26/7/17) פורסם באתר port2port, המהווה פורטל אינטרנטי ובו מידע ליצואנים, יבואנים וסוחרים המשתמשים בשירותי תובלה ימית ואווירית, ידיעה משמחת.

חברת נמל אשדוד קיימה טקס לקליטת עובדים עם מוגבלויות התמונה מאתר port2port

על פי הידיעה בחברת נמל אשדוד התקיים טקס חגיגי בעקבות קליטת עובדים עם מוגבלויות המועסקים בהעסקה ישירה בנמל. הטקס עצמו נערך בהשתתפות מנכ"ל נמל אשדוד מר איציק בלומנטל, סמנכ"ל משאבים החדש מר ירון הדרי , יו"ר ועד המינהל הגב' מיכל לוגסי, מנכ"ל חברת המשקם מר ערך זיני ואורחים נוספים ובהם עובדים ובני משפחותיהם.

מר בלומנטל מנכ"ל הנמל נשא דברים בטקס ובירך את העובדים עם המוגבלויות אשר נקלטו בנמל. מתוך כוונה להעניק להם הזדמנות לתעסוקה יציבה בחברה.

יישר כח להנהלת הנמל ולעובדים , ומזל טוב לעובדים שנקלטו.

 

 

תיקון לחוק לרון לשנת 2017 שלמה קוגן

התיקונים שיעודדו את בעלי המוגבלויות להשתלב בשוק העבודה

בהתאם לחוק ההסדרים לשנים 2017 -2018 הוכנסו שינויים אשר מיטיבים עם נכים מקבלי קצבת הנכות הכללית מהביטוח הלאומי.

אחד התיקונים המשמעותיים בתיקון זה מעודד אנשים עם מוגבלויות להשתלב בשוק העבודה באמצעות הגדלת סכום ההכנסה מעבודה שניתן להרוויח ולהמשיך לקבל קצבת נכות  מלאה.

בעקבות התיקון התחלת הקיזוז מהקצבה תהיה משכר בסכום 2,745 ש"ח במקום 2,031 ש"ח .

כמו כן הורחב מעגל הזכאים לקצבה , והקצבה הנוספת תשולם לנכים עם דרגת נכות רפואית של 40% ומעלה (במקום 50% ומעלה). כמו כן יוגדלו הקצבאות  הנוספות לשאר הזכאים. התוספת לקצבה החודשית הנוספת תגדל מ- 44 ₪ ועד 150 ₪  לפי גובה הנכות הרפואית.

ביטול המונח "קצבת עידוד"-   נכה אשר הכנסותיו יעלו על 60% מהשכר הממוצע במשק  5,804 ש"ח (החל ב- 01.01.17) ימשיך לקבל קצבת נכות, ויוכל להגדיל את הכנסותיו מבלי  צורך ב – 12 חודשי זכאות לקצבה, כפי שהיה נדרש עד כה.

שלמה קוגן עובדים עם מוגבלויות

ביטול שלילת קצבת נכות עקב תשלום דמי מחלה

שינוי נוסף החל מ 1.1.2017  לפי נכה המקבל דמי מחלה ממקום העבודה , יוכל לקבל קצבת נכות בתנאי שהוא עומד במבחן ההכנסות.

ביטול הבדיקה מחדש של כושר ההשתכרות לנכה שהשתלב בעבודה 

נכה אשר הפסיק לקבל קצבת נכות בעקבות עלייה בהכנסותיו ויש לו דרגת אי כושר תקפה, יוכל לחזור ולהמשיך ולקבל קצבה ללא בדיקה מחדש.

עם זאת חשוב לציין כי ישנם כאלו אשר מותחים ביקורת על תיקון חוק לרון הבולט שבהם הוא אורן הלמן , ראו מאמר שלו לדוגמא בעיתון כלכליסט מיום 16.4.17 . עיקר הביקורת נסוב סביב העובדה שנכה אשר משתכר מעל 2,700 ש"ח מאבד את זכאותו לקצבה. ראו פוסט שלי בנושא זה מיום 18.4.17.

על פי הביקורת צפוי שאנשים עם נכות ימנעו מלצאת לעבוד או שיעבדו ללא דיווח "בשחור" . הדבר נובע מהעובד שעל מנת להרוויח 6,000 שקלים ברוטו לחודש הם צפויים להפסיד  2,700 ש"ח בחודש.

אורן מציג את הטיעון הבא : על פי התחשיב  נכה אשר מרוויח 2,700 ש"ח ברוטו לחודש, ימשיך ויקבל את קצבת הנכות בסך 2,300 ש"ח המסתכמים  בסך של 5,000 ש"ח ברוטו לחודש . ואולם אם הנכה עובד ומרוויח סכום נוסך של כאלף ש"ח המגיע ל 6,000 ש"ח ברוטו לחודש הרי שהוא צפוי להפסיד את כל קצבתו כך שכדי להרוויח  עוד 1,000 שקל, הנכה מפסיד 2,300 שקל.

שלמה קוגן