העסקת אנשים עם מוגבלויות נכנסת לתודעה ומקבלת הערכה – יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין קיבל את "אות יקיר העם" על העסקת אנשים עם מוגבלויות בכנסת, בין מעניקי הפרס: יועץ לנשיא ארה"ב ובכירי קק"ל באמריקה

על פי ידיעה באתר הכנסת  מיום 25/2/19 פורסם אודות טקס שנערך בכנסת ובו משלחת מארצות הברית העניקה ליו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין את "אות יקיר העם" אודות פעילות למען שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודת הכנסת .

יו"ר הכנסת נשא דברים בטקס ואמר : "זהו כבוד גדול עבורי. 5% מעובדי הכנסת, 29 במספר, הם אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, ועוד היד נטויה. בשבועות האחרונים הענקנו קביעות ל-7 עובדים נוספים העונים על הגדרה זו. העסקת עובדים עם מוגבלות נוחלת הצלחה רבה בכנסת, ואנחנו גאים בכך. הכנסת משמשת דוגמה למגזר הציבורי והפרטי, ורבים מהארץ ומהעולם מגיעים לכאן כדי ללמוד מניסיוננו בתחום".

יולי אדלשטיין, עובדים עם מוגבלויות

מר אלברט סחרוביץ, מנכ"ל הכנסת נשא דברים ואמר: "הכנסת מקצה משאבים רבים לקיום מטרה נעלה זו, ומקיימת הליכי מיון ייחודיים לצורך כך. הכנסת, על חבריה, עובדיה ומבקריה נהנים מהפירות, ובכוונתנו להרחיב עוד את הפרויקט החשוב הזה".

יו"ר הוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית בנושא שילוב אנשים עם מוגבלויות, כריס ניילי, אמר: "יש הרבה מה ללמוד מישראל בתחום. זה דורש שינוי תפישה, ומסייע בחינוך הציבור".

יו"ר הוועדה לשילוב אנשים עם מוגבלות בקק"ל ארה"ב, גארי קושנר: "אני נפעם מהמחייבות של יו"ר הכנסת ועובדי המשכן למען המטרה הכה חשובה. מתנדבי קק"ל ברחבי ארה"ב גייסו עד כה 15 מיליון דולר לצורך שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית".

ראש אגף בכיר משאבי אנוש בכנסת, מירה פיירשטיין, פירטה בפני המשלחת האורחת את אופן גיוסם ושילובם של העובדים במשכן, ואת השלבים השונים בתהליך. 

כל הכבוד על העשייה והשילוב המוצלח של אנשים עם מוגבלויות בעבודת הכנסת, אין ספק שפעילות הכנסת בשילוב עובדים עם מוגבלויות מהווה זרז ודוגמא חיובית לנושא.

שלמה קוגן

אות שר הכלכלה למעסיקים שמשלבים אנשים עם מוגבלויות לשנת 2019

אות שר הכלכלה לחברות המעסיקות עובדים עם מוגבלויות 2019

כפי שפורסם ב31.12.18 בעיתון כלכלסיט, גם השנה הוענק אות שר הכלכלה למעסיקים שמשלבים אנשים עם מוגבלויות. האות ניתן במסגרת ועידת התחזיות של "כלכליסט".

בין הזוכים החברות אסטרון עבודות הנדסיות, גן עופרים הולנדיה, טלפרמה מפעל מיסטר קלין וארומט תעשייות בישום.

מר אלי כהן שר  הכלכלה והתעשיה נשא דברים במסגרת הועידה ואמר "העסקת עובדים עם מוגבלות היא משימה חשובה מעין כמוה, זו מחויבות שלנו כחברה לפעול להעסקתם. יש להם מוטיבציה גדולה, ורצון לעבוד, ולכן הם נכס משמעותי לכל מעסיק"

אות שר הכלכלה לחברות המעסיקות עובדים עם מוגבלויות 2019
אות שר הכלכלה לחברות המעסיקות עובדים עם מוגבלויות 2019, צילום : יאיר שגיא

 החברות שזכו באות:

  • אסטרון עבודות הנדסיות שמייצרת מוצרי נעילה ומעסיקה כ-250 בעלי צרכים מיוחדים;
  • גן עופרים, רשת של גנים פרטיים שמסיקה צוות של בלעי צרכים מיוחדים המסייעים גננות;
  • הולנדיה, שמעסיקה 30 עובדים בשיתוף עם עמותת אנוש לבריאות הנפש;
  • טלפרמה, בית מרקחת מכוון;
  • מפעל מיסטר קלין שמספק שירותי כביסה בכניסה לבתי מלון;
  • ד.ש ביו אנליטיקס בה רבים מהעובדים בעלי מוגבלויות;
  • ארומט תעשייות בישום- מפעל לייצור מוצרי בישום לרכב ובבית שבו כל עובדי מחלקת היצור הם בעלי מוגבלות.

יישר כח לזוכים.

האם הגופים הציבוריים עובדים ביעדי העסקת עובדים עם מוגבלויות ?

בשבוע החולף נתקלתי ברצף של כתבות לפיהם גופים רבים אינם עומדים בדרישות החוק להעסקת עובדים עם מוגבלות . שלמה קוגן

בגלובס הובאה כתבה אשר ציינה כי על פי נתונים שפירסמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, עולה שגופים ציבוריים  אינם עודמים ביעדי ההעסקה של ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות לשנת 2017.

לפי הנציבות, רק 61% מהגופים הציבוריים אכן עומדי ביעדים שנקבעו בחוק, במסגרת חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים.

התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות, להעסיק לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. מטרת החוק היא  לסייע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בשוק העבודה באמצעות קליטתם במוסדות ציבוריים.

לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש סמכויות פיקוח ואכיפה על רשויות ציבוריות, מתוקף החוק.

לפי נתוני הנציבות לשנת 2017, מתוך 328 הגופים הציבוריים שנבדקו, רק 61% מהגופים עומדים ביעד העסקה של 5% ומעלה, 22% עומדים ביעד רמה בינונית (3.5%-5%), 14% עומדים ברמה נמוכה (2-3.5%), ורק 3% לא עומדים ביעד כלל.

עם זאת נראה שהנתונים המפורסמים מהווים שיפור מהנתונים שפורסמו לגבי שנת 2016, אז עמדו ביעד החוק (5% עובדים עם מוגבלות משמעותית) 45% מהגופים בלבד.

בכלכליסט צוין כי היו גם מוסדות שעמדו  עמידה מלאה ביעד כדוגמת הכנסת, המוסד לביטוח לאומי.

220518_ceremony01
טקס אות שר הכלכלה למעסיקים אנשים עם מוגבלויות (צילום: משרד הכלכלה).

המוסדות הבאים מקיימים רמה בינונית בנק ישראל, רשות ני"ע, יד ושם, תאגיד השידור, הסוכנות היהודית עיריית תל אביב ושירות בתי הסוהר. "רמה נמוכה" מתקיימת בבית חולים איכילוב ובמוזיאון תל אביב לאמנות.

בדבר ראשון הובא כי 3%  מהגופים הציבוריים לא עמדו כלל ביעדים: לשכת נשיא המדינה, רשות שוק ההון, המרכז הגריאטרי גיל עד, החברה הכלכלית לקדומים, מועצה דתית מטה בנימין, המועצות המקומיות כפר ברא, קדומים ושוהם, מתנ"ס ערבה, עובדי ההוראה במחוז הממלכתי-חרדי של משרד החינוך ותיכון הראל.

בכתבות צוטטו דבריו של אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר מסר כי "הנתונים אודות מצב הייצוג ההולם בגופים ציבוריים מעידים על שיפור שחל בתחום. מעסיקים מעידים יותר מבעבר על מחויבותם לקידום החוק ומימושו ועל תרומתם החשובה והאמיתית של אנשים עם מוגבלות המועסקים בארגוניהם. אני בטוח כי בשנים הבאות נמשיך ונראה עוד ועוד גופים ציבוריים אשר עומדים ביעד".

שלמה קוגן

בכלכליסט הובאה ידיעה בדבר גמר תחרות "המעסיק החברתי".

שלמה קוגן

לגמר עלו תשע חברות סטרטסיס, חברת חשמל, ישרוטל, קופת חולים מאוחדת, תעשיות אבן וסיד, אלביט מערכות, בנק יהב, מגדל וסודהסטרים.

הכתבה בכלכליסט.

המדדים לפיהם נמדדו החברות היו בין השאר פערי שכר בחברה בין העובד הממוצע למקבל השכר הגבוה בארגון. על הגיוון בכוח העבודה, על תגמול והטבות סוציאליות מעבר למה שמחייב החוק; ועל אפשרויות הקידום המקצועי.

 

בתחרות השתתפו חברות מהמגזר הפרטי וחברות ממשלתיות;

 

בשלב האחרון של התחרות, שבו יוכרז על שלושת המקומות הראשונים, החברות יענו על שאלות השופטים. עם השופטים נמנים נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימ' השופטת הילה גרסטל; פרופ’ משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב; חנוך ברקת, מייסד ויו”ר קרן דואליס להשקעות חברתיות; תא”ל בדימוס וח”כ לשעבר עמירה דותן; עו”ד נעמה קאופמן־פס, משנה למנכ”ל במשרד הכלכלה; ועורכת “כלכליסט” גלית חמי. ממלאי מקום: מנכ"לית קרן דואליס שרון לנדסמן וד"ר עלי בוקשפן מהמרכז הבינתחומי הרצליה. התחרות מלווה בידי רו"ח אורן גרופי, שותף מחלקת ניהול סיכונים ובקרת פנים ב־KPMG סומך חייקין.

 

מה שמעניין הוא שבעבר זכו בתואר המעסיק החברתי רשות ניירות ערך, ביטוח ישיר, שטראוס ואסם.

כאשר רשות ני”ע זכתה במקום הראשון בשנה שעברה בזכות העובדה ש־7% מעובדיה הם עובדים עם מוגבלות שמועסקים כעובדים קבועים ובשכר זהה לזה של יתר העובדים.

שלמה קוגן 

 

 

כתבה במעריב חשד לאפליה בשכר עובדי מדינה עם מוגבלויות

שלמה קוגן

מעריב מביא סיפור של משפטן בכיר בשירות המדינה בעל לקות ראיה אשר ביקש לבדוק אפשרות לקידום מקצועי במגזר הממשלתי בתפקידו כעוזר ראשי ליועץ משפטי.

שילוב עובדים עם מוגבלויות ליקוי ראיה
שילוב עובדים עם מוגבלויות

בהתאם לכך ביקש העובד לגשת למכרז המיועד לאנשים עם מוגבלות שנפתח בדיוק עבור התפקיד והדרגה שהוא מתאים להם. טווח השכר הצפוי שצוין במכרז היה 7380־10,300 שקל אך באותה עת היה פתוח מכרז לאותו תפקיד ובאותה דרגה בדיוק, רק במשרד ממשלתי אחר ובמכרז 'רגיל' שבו טווח השכר המוצע שצוין היה 8,000־11,000 שקל.

המועמד לתפקיד בדק האם דרישות הסף למשרה הן שונות בין שני המכרזים, אבל בדיקותיו לא העלו דבר שהסביר את הפער בשכר הצפוי. לכן, הוא נמנע מלגשת למכרז, אבל הנורה האדומה שנדלקה אצלו הביאה אותו לפנות למרכז לעיוור בישראל.

במרכז לעיוור ערכו בדיקה ומצאו שהשכר בשירות המדינה נקבע לפי תפקיד ודרגה בלבד.  וגם העובדה שנקבע טווח שכר הוא חדש יחסית. בעקבות כך נערכה פניה לנציב שירות המדינה בפועל אולם לא נתקבלה  ממנו תשובה.

שלמה קוגן נציבות שירות המדינה הגיבה לכתבה ומסרה שאכן מדובר בשני תפקידים בעלי אותן דרישות ואותה הדרגה , היות וכך שכר הבסיס זהה בשניהם . ואולם טווח השכר שפורסם הוא על דעת המשרדים המפרסמים ובאחריותם. על פי חישוב שהמשרד הרלוונטי מבצע עם החשב שלו וכולל רכיבי שכר שונים הניתנים לעובד במשרה הספציפית מעבר לשכר הבסיס. מכאן נובע גם השוני.

אות שר הכלכלה למעסיקים אנשים עם מוגבלויות

באתר ספונסר פורסם כי אות שר הכלכלה והתעשייה למעסיקים אנשים עם מוגבלות, הוענק  בהרצליה,  לשש מעסיקים בטקס נכחו גם  ראש העיר הרצליה, משה פדלון, סגנית ראש העיר, מאיה כץ ואורן הלמן, סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל.

מטרת מתן האותות היא לעודד את שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, וזאת תוך העסקת אנשים עם מוגבלות בצורה מקצועית, הוגנת ומכבדת המציעה אופק תעסוקתי וסביבה תומכת המשלבת בין עובדים עם מוגבלות וכאלה שאינם.

boy-2027483_1280
אות הוקרה למעסיקים עובדים עם מוגבלויות – שלמה קוגן (תמונה : pixbay)

בהתאם להוראת חוק מסוף 2014, כל ארגון המונה למעלה מ-100 עובדים, חייב להעסיק אנשים עם מוגבלות בהיקף של 3%. בנוסף, קיימים עסקים המונים פחות מ-100 עובדים וגם בהם שיעור העסקה של אנשים עם מוגבלות נמוך.

אות שר הכלכלה ניתן השנה, לראשונה, למעסיקים אשר פעלו לקדם העסקת אנשים עם מוגבלות כאשר האות חולק למעסיקים על פי מספר קטגוריות בתחומים: תעשייה, מסחר ושירותים, ואות הוקרה מיוחד ניתן למעסיק עבור הפעלת פרויקט תעסוקה ייחודי לאנשים עם מוגבלות.

בראש הוועדה עמד נחום איצקוביץ’, מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה, ולשעבר, מנכ"ל משרד הרווחה. לצדו השתתפו בוועדה נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברהמי טורם, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, דפנה מאור, הסוכנות לעסקים קטנים והבינויים, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, משרד הכלכלה ונציג ציבור.

אות הוקרה מיוחד ניתן לחברת אקומיוניטי במשגב. אות למעסיקים בתחום התעשייה בעסקים זעירים, קטנים והבינוניים – ניתן לחברות מאפיית אורבר ויקב טוליפ, ולחברת שמן מרוקאי ישראלי כעסק גדול. אות למעסיקים בתחום מסחר ושירותים לעסקים זעירים, קטנים והבינוניים ניתן למצפה התת ימי, ולעסק גדול בתחום זה – להילטון תל אביב.

 

מדברי השר אלי כהן :

"אני קורא לעוד מעסיקים להרים את הכפפה ולעמוד בחובתם החברתית והכלכלית – להעסיק עובדות ועובדים עם מוגבלות" אמר שר הכלכלה אלי כהן, "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול. הניסיון מלמד שמדובר בעובדים מוכשרים ואיכותיים אשר לוקחים את ההזדמנות הניתנת להם בשתי ידיים".

 

שלמה  קוגן

הזכות לצאת לנופש גם לאנשים עם מוגבלויות

נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

לפי סקר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה החולפת, ל–14% מאזרחי ואזרחיות ישראל בני 20 ומעלה (כ–751 אלף איש) ול –37%  מבני 65 ומעלה יש מוגבלות תפקודית חמורה. לפי נתונים של משרד הכלכלה, חיים בישראל עוד 330 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים. בסך הכל, יותר ממיליון אנשים עם מוגבלויות חיים בישראל.

נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

אנשים עם מוגבלות ומשפחות מיוחדות נתקלים בדילמות רבות כשהם שוקלים לצאת לנופש. בניהן איך לנוע ממקום למקום, האם יהיה מספיק מקום בטיסה והאם המלון נגיש? צריך להבין: נגישות זו לא רק רמפה. נגישות נדרשת לחירשים, לעיוורים, לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ועוד. מלונות נגישים, הצטיידות במלווים שלהם זקוקים בעלי המוגבלויות והמכשירים המיוחדים הם אלה שבסופו של דבר מהווים את הבסיס האיתן לנופש מוצלח.

אנשים עם מוגבלויות דומים לכלל האוכלוסייה ברצון שלהם לצאת לטיול — אבל כדי להוציא אותו לפועל, הם נדרשים להרבה יותר. ארגוני העובדים, עושים עבודה חשובה בהנגשה שלו לכלל העובדים — אבל החברה הישראלית כולה צריכה לקחת על עצמה את האחריות ליצור שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות לא רק בעבודה — אלא גם בחופשה.

הנושא פורסם בכתבה בעיתון דה מרקר

 

המיזם של שני נכי צה"ל לטובת עובדים עם מוגבלויות

כפי שפורסם ב MAKO אביחי דריינוף ושראל וקנין, שני נכי צה"ל שנפצעו במהלך שירותם הקרבי, הקימו ביחד את מיזם "אופטימיסט" לפני כשנה. המיזם נולד מתוך הקושי להשתלב בשוק העבודה ומתוך הרצון שלהם להפוך את הסיפור שלהם ושל אחרים בעלי נכות או מוגבלות כלשהיא, לסיפור הצלחה אופטימי.

למעשה הם מספקים מספר שירותים תחת חברה אחת שמעדיפה להעסיק עובדים עם מוגבלות שמתקשים להשתלב בשוק העבודה. החברה עוסקת בבניית אתרי אינטרנט, דפי נחיתה, עיצוב גרפי, הקמת קמפיין שיווקי ועוד.

"העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה עיקרי של הכלכלה הישראלית. כוחם הרב בא לידי ביטוי גם ביכולתם לספק מקום תעסוקה לכלל הקבוצות באוכלוסייה ובכך, לקדם אנשים ראויים, מקצועיים ובעלי מומחיות ללא קשר למוצאם, דתם, מינם או מוגבלותם הפיזית", אומר רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, "בשל עובדה זו, במסלול "יוזמים עסק" של מערך מעוף, אנו מציעים תעריפים ייחודים לאנשים עם מוגבלות על מנת לצמצם את הפערים ולהעניק להם הזדמנות שווה".

שלמה קוגן – כבוד ישראלי – פרס בינלאומי למייסד עמותת "נגישות ישראל"

זוכי הטקס ( תמונה מתוך Ynet) עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

שלמה קוגן , רגע של נחת. נשיא ומייסד עמותת "נגישות ישראל", יובל וגנר, קיבל לאחרונה  בניו יורק את הפרס היוקרתי ע"ש הנרי ויסקארדי, המוענק למנהיגים בינלאומיים הפועלים לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות, על ידי עיצוב עמדות, העלאת המודעות והנהגת יוזמות. כתבה על הנושא פורסמה באתר Ynet .

הפרס הוענק ביום המודעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות המצוין ברחבי העולם. וגנר הוא הזוכה הישראלי הראשון בפרס זה, והוא קיבל אותו על פעילות העמותה, השפעתה על קידום הנגישות, יצירת אהדה חיובית וקידום המודעות.

"שמחתי והתרגשתי ללמוד על הבחירה בי ובעמותת נגישות ישראל", אמר וגנר. "העמותה מובילה את מהפכת הנגישות לכל סוגי המוגבלויות בכל תחומי החיים. אני וכל צוות העמותה עובדים קשה לקידום הנגישות שלא במטרה לזכות בפרסים, אך עם זאת ההכרה מרגשת ומעוררת מוטיבציה".

נטע רוטמן, מנהלת מחלקת יעוץ בעמותה קיבלה את האות בשם וגנר. "כאשה עם מוגבלות הייתה לי את הזכות לקבל בשמו את הפרס יובל שינה את חיי וחייהם של רבים כמותי והפך אותם באמצעות הנגישות לשוויונים, מכובדים ועצמאים", אמרה.

זוכי הטקס ( תמונה מתוך Ynet) עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
זוכי הטקס ( תמונה מתוך Ynet) עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

הקונסול דיין נשא נאום שבו הגדיר את פועלו של וגנר כאחד מהמשמעותיים ביותר לחברה הישראלית. "מדינת ישראל חוקקה חוקים ויובל וגנר דאג להטמיע אותם"', אמר דיין. "יובל הפך את מדינת ישראל לנגישה יותר עבור אנשים עם מוגבלות ואותנו כחברה לטובה יותר.

וגנר החל את שירותו הצבאי כטייס מסוקי קרב בחיל האוויר. תאונה בטיסת אימונים ב-18 במרס 1987 שינתה את חייו מן הקצה אל הקצה אחרי שהפך משותק מהצוואר ומטה ומרותק לכיסא גלגלים. חיל האוויר הציע לו לשנות מקצוע – מטייס לתכניתן. מאז הוא יזם, פיתח וניהל פרויקטים רבים בצבא, ובמקביל למד לתואר במנהל עסקים. שלמה קוגן.

בסוף שנות ה-90 הוא פעל להקמת עמותת "נגישות ישראל". היא הושקה ביוני 1999 ועוסקת מאז בקידום הנגישות ושילוב אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם בחברה בישראל. היא עסקה מאז בקידום חקיקת הנגישות בכנסת, תעסוקת אנשים עם מוגבלות, קידום טכנולוגיות נגישות, חינוך, טיפול בתלונות ועוד.

הנרי ויסקארדי שעל שמו מוענק הפרס היה דמות ידועה בארה"ב כמוביל קידום זכויות ותעסוקת אנשים עם מוגבלות. הוא שימש יועץ בתחום לשמונה נשיאים וייסד את מרכז ויסקארד – ארגון ללא כוונת רווח הפועל להעצמת אנשים עם מוגבלות והפיכתם למנהיגים.

הכרה בינלאומית זו מקדמת את פועלם של העוסקים בקידום עיניינם של עובדים עם מוגבלויות. ומביאים למודעות את הנושא ובכך גם לעידוד מעסיקים לשילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה

שלמה קוגן

שלמה קוגן בעלי מוגבלויות עובדים בשירותי הביטחון המסווגים של מדינת ישראל

שלמה קוגן השבוע נתקלתי בכתבה מעניינת באתר NEWS1  לפיה עובדים עם מוגבלויות מועסקים בשרות הביטחון הכללי.

ועדת החוץ והביטחון קיימה בתחילת חודש דצמבר 2017 ,  דיון בנושא שילוב אנשים עם מוגבלויות לשירות בצה"ל ובמערכת הביטחון, במסגרת היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.
חברי כנסת רבים שהשתתפו בישיבה ציינו כי מגיעות אליהם פניות רבות על הייאוש של צעירים בעלי מוגבלויות מאורכו של תהליך ההתנדבות לצה"ל והדבר יוצר קושי רב.

שילוב עובדים עם מוגבלויות בשרותי הביטחון המסווגים שלמה קוגן
שילוב עובדים עם מוגבלויות בשרותי הביטחון המסווגים שלמה קוגן

סא"ל יעל פישר ויינר, מפקדת לשכת הגיוס ברשת אמרה בדיון : "אנחנו פועלים לצמצם זמנים בתהליך ולאפשר לצעירים גיוס קרוב ככל האפשר לחבריהם. בשנה האחרונה אנו עולים בכמות המתגייסים מאוכלוסייה זו בכל מחזור גיוס".

נציג השב"כ סיפר לחברי הוועדה: "יש לנו עובדים עם מוגבלויות כבר הרבה שנים, אבל בשנה האחרונה הייתה פריצת דרך. במחלקת הגיוס יש עובד ייעודי שתפקידו לעסוק בכך, ואנו מחויבים למספר 'תכונות זהב', ואם הן מתממשות בעובד, אז מידת המוגבלות לא משנה ותפקידי ליבה, טכנולוגיה ומנהלה כולם פתוחים בפניהם."

נציגי המוסד סיפרו לוועדה: "ראש המוסד הוריד הנחיה בתחילת 2016 ודורש דיווחים רבעוניים על קליטת עובדים בעלי מוגבלויות. המטרה היא לגייס לכל תפקיד, לכל אגף ולכל תחום – לפי קורות חייו ולא לפי מוגבלות כלשהי. כל שנה אנו קולטים כ-10 עובדים ועוד כ-10 חיילים מתנדבים. כיום אנו מעריכים שיש כמאה עובדים בעלי מוגבלויות בארגון".

ח"כ יעקב פרי  : " על-פי כתבות, 2000 צעירים וצעירות בעלי מוגבלויות מבקשים לשרת בצה"ל כל שנה ומתקבלים כ-550. הצבא צריך להבין שזה תורם לצעירים האלה, אבל גם לצעירים שמשרתים יחד איתם".

שלמה קוגן מגמה מעודדת זו , של המגזר הממשלתי ובכלל זה משרדי הביטחון המשלבים עובדים עם מוגבלויות בשורתיהן פותח פתח של ממש והזדמנות לעובדים עם מוגבלויות.

השבוע התפרסמה כתבה בחדשות ערוץ 2 , אשר הציגה שילוב של אנשים על הרצף האוטיסטי המשולבים באמ"ן. נראה שניסיון זה של שילוב אנשים עם מוגבלות , שיש להם יכולות  ייחודיות פועלות לטובת שני הצדדים. הצבא מצא כי לחיילים אלו כישורים מיוחדים שניתן לרתום אותם לטובת השירות הצבאי.

עד כה ניסיון זה נראה מבטיח , ונראה שיתרחב לעוד ועוד חיילים עם מוגבלויות.

שלמה קוגן

חברות הזנק מסייעות לאנשים עם מוגבלויות – שלמה קוגן

שלמה קוגן חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים רבים החלו בשנים האחרונות לעסוק בסיוע לאנשים עם מוגבלויות. לא מדובר בצדקה: הן מאמינות, שעל הדרך ניתן גם לשפר את חייהם של מיליונים הנזקקים לכך ברחבי העולם.

ב Ynet   , התפרסמה כתבה ובה נסקרו חברות ופיתוחים שפותחו באותן החברות המסייעות לאנשים עם מוגבלויות . להלן תמצית מהכתבה לטובת מי שזקוק לסיוע של פיתוחים אלו .

שלמה קוגן עובדים עם מוגבלויות
טכנולוגיות מתקדמות לטובת עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

  1. מטופלים ועובדים עם מוגבלויות הזקוקים לפיזיותרפיה שיקומית מתקשים להתמיד בתרגילים הדרושים מהם. חברת Playwork מעודדת ומנחה מטופלים לביצוע מלא של התרגולים באמצעות משחקי וידיאו, ומציגה נתוני ביצועים, המאפשרים ניהול יעיל של תוכניות השיקום. היזמים הם אוהד דורון ותומר ינאי, ששירתו כטייסי מסוקים בצה"ל ומגיעים מתחום ניהול הפרויקטים.
  2. עיוורים או אנשים עם מוגבלויות ראייה עומדים בפני קשיים רבים ביציאה מהבית. Step Hear מתקינה במקומות ציבוריים "שלטים קוליים" המסייעים להתמצא במרחב: בכספומטים, בבתי מרקחת, במעברי חציה מרומזרים תחנות אוטובוסים ועוד. בחברה אומרים כי כבר הציבו אלפי עמדות כאלה בארץ ובחו"ל.
  3. אתר "ג'ינג'ים" ( gingim.net ) של אורנה אלטמן מוקדש למשחקים לימודיים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. המשחקים כוללים הנגשה לסובלים ממגבלות מוטוריות וקוגניטיביות, עם דגש על קלות תפעול, עם עיצוב וגרפיקה נקייה, למעשה מדובר בשילוב של הנאה עם טיפול. לדברי אלטמן, 200 אלף תלמידים כבר משתמשים באתר. הוא מוצע גם בגרסה אנגלית, gingertiger, במגמת התרחבות לעולם.
  4. Voiceitt פיתחה טכנולוגיה המיועדת לאנשים עם מוגבלויות שלמה קוגן, שהדיבור שלהם לא ברור, כך שאינם יכולים לקיים שיחה: מדובר, למשל, על הסובלים משיתוק מוחין, או אוטיזם. התוכנה לומדת את דפוסי הדיבור המשובש של האדם, ואז ממירה את דבריו לטקסט רגיל – כטקסט כתוב או כהקראה קולית, מה שמאפשר לו לקיים שיחה רגילה עם אחרים. מייסדי החברה הם דני ויסברג (מנכ"ל) וסטס טיומקין (סמנכ"ל טכנולוגיות). התוכנה עדיין בפיתוח ונקווה שתצא לשוק בקרוב.
  5. חברת TuneFork, הוקמה לפני כשנה וחצי על ידי תומר שור ויואב בלאו, בוגרי יחידת המודיעין 8200. החברה פיתחה טכנולוגיה המיועדת לסייע לאנשים עם מוגבלויות שמיעה או לקשישים ששמיעתם נחלשה. התוכנה מפענחת את "טביעת השמיעה" הייחודית של המשתמש, שקיימת אצל כל אחד בדיוק כמו טביעת אצבע, ומתאימה לו אישית את רמת האודיו בסמארטפון שלו. בעזרת בדיקה עצמית מקדמית מקבל המשתמש תוצאות מדויקות ברמה קלינית, המתורגמות לפרופיל שמע אישי: אלגוריתם חכם משנה את הסאונד בסמארטפון כדי שיהיה מותאם אישית ואופטימלית לבעליו.
  6. חברת Sesame enable פיתחה אפליקציה המאפשרת לאנשים עם מוגבלויות תנועה – למשל למי שסובלים משיתוק, מפגיעה בגפיים ומניוון שרירים – להשתמש בסמארטפון כמעט כרגיל, ללא צורך בתנועות ובמגע במסך. האפליקציה עושה שימוש בטכנולוגיות ראייה ממוחשבת, ובעזרת המצלמה הקדמית של הסמארטפון מסוגלת לזהות תנועות קלות של הראש. כך, אדם יכול לשלוט בסמארטפון שלו באמצעות תנועות ראש.

הפיתוחים שנסקרו בכתבה נותנת תקווה לעובדים עם מוגבלויות , אשר יכולים להסתייע בהן ולהשתלב בצורה נאותה וקלה יותר בשוק העבודה. לצד הפיתוחים המיועדים לאנשים בוגרים , קיימים גם פיתוחים לילדים, כך שטיפול וסיוע מוקדם עשוי להקל עליהם בהשתלבות בחיים נורמטיבים.

בהצלחה שלמה קוגן

שלמה קוגן האם ניתן לשלב עובדים עם מוגבלויות בעולם ההיי-טק?

שלמה קוגן באתר אנשים ומחשבים הובאה כתבה אשר הדגישה את רצונם של בעלי המוגבלות למצוא תעסוקה ולהתפרנס בכבוד. מזה מספר חודשים שבעלי מוגבלויות משבשים את התנועה במדינה מתוך כוונה לעורר תשומת לב לצרכים המיוחדים שלה ומהקושי שלהם להתפרנס בכבוד.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,  חיים כיום בישראל יותר מ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, כאשר 800 אלף מהם הם בגילאי 20-64 – גילאים שבהם אנשים עובדים. אלא שבגלל סיבות שונות, כמעט 50% מהם אינם משולבים במעגל העבודה.

ואולם אבטלה זו היא כפויה היות ומקומות עבודה רבים אינם ערים לצרכים המיוחדים של בעלי המוגבלויות  – הן ברמת הנכונות להעסיקם ובעיקר בהיבט של התאמת מקום העבודה, משימותיו וסביבתו לצרכים של אותם אנשים, ברמה הפיזית וברמת העובדים והמנהלים כאחד.

אומנם משרד העבודה והרווחה והביטוח הלאומי, מגלים נכונות ומעודדים  יציאת בעלי מוגבלויות לעבודה, ואפילו אישרו תוכנית המתגמלת בעלי עסקים להעסיק עובדים עם מוגבלות ואלם ההיצע לא מספיק.

wheelchair-1595802_1920
שלמה קוגן עובדים עם מוגבלות

ניתן להקל על מצוקה זו באמצעות שילוב עובדים עם מוגבלות בשוק ההיטק , שלמה קוגן. ומסתבר שלא מעט ארגונים אכן עושים זאת . אחת החברות שאכן משלבים עובדים עם מוגבלות היא חברת  Call יכול, שהיא עסק חברתי ראשון מסוגו, שמפעיל מוקדים טלפוניים בשיטת מיקור-חוץ.

כל עובדי חברה זו הינם עובדים עם מוגבלויות ורבים מהם מסתייעים בכיסאות גלגלים.

חברה זו הוקמה לפני תשע שנים על ידי בני הזוג ד"ר גיל ואפרת וינש, כשייעודה היה לאפשר לבעלי מוגבלויות להתפרנס בכבוד. שלמה קוגן

אבל קיימות גם דוגמאות נוספות גם חברת  אמדוקס מפעילה  תוכנית חניכה בשיתוף עם המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד העבודה והרווחה. תוכנית זו מיועדת לעובדים עם מוגבלויות שלהם רקע טכנולוגי, וזאת מתוך מטרה לשלב אותם בחברה ובתעשייה. העובדים והמנהלים בחברה משמשים כמנטורים אשר מוכנים לתרום מזמנם למען מטרה  זו.

ארגון נוסף הוא  המיזם של אבנר ברק המשמש כמנכ"ל דיסקל,  ואשר הקים את המרכז הישראלי לנגישות – ארגון ששם לו למטרה לקדם את העסקתם של עובדים בהיי-טק. הקמת מרכז זה ארעה לאחר מקרה שבו אבנר ביקש להשים עובד מקצועי בתחום האבטחה, שנראה לו בעל רמה גבוהה, אצל אחד הלקוחות שלו,  על אף שהלקוח כמעט השתכנע שהמועמד מתאים, כששמע שהעובד הוא בעל מוגבלות פיזית – התחרט.

המרכז אותו מפעיל ברק משמש מוקד אליו פונים מעסיקים שרוצים להעסיק עובדים בענף ובעלי מוגבלויות שרוצים לעבוד. בנוסף, המרכז מקיים קורסים בתחומי הדיגיטל, ההיי-טק והסייבר.

הסתייעות בעובדים עם מוגבלויות יכולה גם לתת מענה לבעיית המחסור בכוח אדם בענף. שלמה קוגן  במקום לייבא עובדים מחו"ל ,ניתן לשלב עובדים עם מוגבלות במקומות המשוועים לעובדים מיומנים שמתאימים לכך. על אף הצורך בהתאמה פיזית של מקום העבודה, או שינוי ארגוני-פנימי עדיין פתרון זה מביא לסיפוק רב.

שלמה קוגן

שלמה קוגן בשורה מעודדת למעסיקים משרד העבודה יוצא ביוזמה למתן מענק למעסיקים שיעסיקו עובדים עם מוגבלות

שלמה קוגן  בynet  פורסה כתבה לפיה משרד העבודה יוצא ביוזמה חדשה לאפשר לכל בעל עסק שיעמוד בקריטריונים , לפנות למשרד העבודה ולבקש תמיכה בהעסקת עובדים עם מוגבלות. כאשר גובה הסיוע ינוע בין 1,400 ₪ ל 2,000 ₪ לחודש עבור כל עובד בהתאם לרמת התפקוד וההכשרה של העובד.

אין ספק שצעד זה של משרד העבודה והרווחה יביא לעידוד נוסף למעסיקים להעסיק עובדים עם מוגבלות ובכלל זה גם  מוגבלויות מורכבות, הנחשבות לכאלה המאפשרות יכולות עבודה ביצועיות נמוכות. זו הפעם הראשונה שבה משרד העבודה מתכוון לשלם ישירות למעסיקים עבור ההוצאות הכרוכות בהעסקת אנשים עם מוגבלויות שכאלה.

כאמור גובה הסיוע אמור לנוע בין 1,400 ל-2,000 שקל לחודש, בהתאם לרמת התפקוד ואופי ההכשרה.

תזכורת קצרה , בישראל נקבע  צו הרחבה אשר מחייב את המעסיקים בשוק הפרטי אשר מעסיקים למעלה מ־100 עובדים להעסיק לפחות 3% עובדים עם מוגבלות. אולם לצערנו מעסיקים רבים אינם מקיימים את תנאי הצו, אשר עד כה עדיין לא נאכף ואין הטלת סנקציות בגין הפרתו.

מטרת התוכנית הזו של משרד העבודה, היא לעודד את המעסיקים להעסיק של אנשים עם מוגבלויות באמצעות תמיכות שיכסו את הוצאות הליווי של העובדים. דבר זה עשוי לסייע בעיקר לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

שר העבודה והרווחה, חיים כץ. מתוך ויקיפדיה

haim_katz

בהתאם לתוכנית , שלמה קוגן , יוכל כל בעל עסק לפנות למשרד העבודה והרווחה ולבקש לקבל תמיכה בהעסקת עובדים חדשים עם מוגבלויות. עם זאת עליו לעמוד בקריטריונים הבאים:

  1. העסקה של קבוצה חדשה המונה לפחות 5 עובדים עם מוגבלות
  2. העסקת עובד מקצועי שיקומי אשר יסייע לעובדים בהסתגלות
  3. קידום יכולות אישיות ועבודה עם הסביבה של האדם ומשפחתו
  4. ומדריך שילווה את הקבוצה ויסייע לה בביצוע העבודה.

מתוך כלל בעלי המוגבלויות בישראל, כ-6,000 איש מועסקים במפעלים מוגנים שפועלים תחת משרד העבודה והרווחה, ואשר מקבלים גמול בסכומים של כ-400 שקל בחודש ללא תנאי העסקה ותנאים סוציאליים.

ד"ר שלי נורדהיים, מנהלת השרות לשיקום תעסוקתי במשרד העבודה והרווחה התראיינה לכתבה בynet   ולפי דבריה "בשנים האחרונות חל מפנה בגישה וקיים יותר שילוב בעולם העבודה גם לאוכלוסיות עם מוגבלות", שלמה קוגן . "התוכנית החדשה מיועדת בעיקר לאוכלוסייה ששהתה עד עתה במפעלים מקדמי תעסוקה (מוגנים) המדמים תעסוקה ואת עולם העבודה, אולם אין בהם יחסי עבודה, שכר או תנאים סוציאליים והם מרכזים שנועדו לשיקום תעסוקתי ולכן כמעט ואין בהם ממשק עם קולגות ולקוחות ללא מוגבלות, ממשיכה דוקטור נורדהיים "במסגרת התכנית ישולבו קבוצות של לפחות 5 עובדים עם מוגבלות בליווי מדריך שיסייע בשילוב בעבודה בעסקים, וכן תתאפשר העסקה של אוכלוסייה ברמת תפקוד נמוכה יותר ממה שהיה נהוג עד כה. ההעסקה תהיה כחוק, בשכר ועם תנאים סוציאליים. ותאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב ולתרום לשוק העבודה, לייצר ערך כלכלי משמעותי וליהנות בתמורה מזכויות עובד ככל יתר העובדים בשוק".

 שר העבודה והרווחה, חיים כץ אמר על התכנית: "המדיניות שלנו היא עידוד יציאת אנשים עם מוגבלות לעבודה בשוק הפתוח בתנאי שכר משופרים. ולכן אנו פועלים לאיתור והכשרת המתאימים לצד יצירת שיתופי פעולה עם מעסיקים פוטנציאליים. אני קורא לעסקים לפתוח את דלתם, ולהעניק הזדמנות שווה ואמיתית. השתלבותם המרבית והמיטבית של אנשים עם מוגבלויות במעגל התעסוקה היא רווח עצום לכולנו כחברה".

נקווה שצעד זה יביא בעקבותיו צעדים נוספים אשר יעודדו את המעסיקים להעסיק כמה שיותר עובדים עם מוגבלויות

שלמה קוגן

שלמה קוגן קרן מעגלים ועיתון כלכליסט הובילו את תחרות המעסיק החברתי לשנת 2017 ובתום הליך הבדיקה נבחרו שלושת הזוכים, הזוכה במקום הראשון מקפיד לשלב עובדים עם מוגבלות

השופטים והזוכים בתחרות המעסיק החברתי לשנת 2017 צילום: נמרוד גליקמן

שלמה קוגן , בתאריך  19.6.17 פורסמה בכלכליסט כתבה אודות התחרות לבחירת המעסיק החברתי לשנת 2017. התחרות מתקיימת זו השנה הרביעית וזאת מתוך מטרה להעלות לסדר היום הציבורי את החשיבות של האחריות החברתית של המעסיקים. השנה ניתן דגש להשקעה של המעסיק  במניעת שחיקת עובדים.

התחרות משקללת כ 20 פרמטרים בתחום האחריות התאגידית. בתחרות השתתפו ארגונים המעסיקים למעלה מ 200 עובדים ושמחזור הפעילות שלהם עומד על 50 מלש"ח ומעלה.

צוות השופטים מנה מגוון רחב של אישים ובהם גלית חמי עורכת "כלכליסט"; יפה ויגודסקי יו"ר קרן מעגלים; עמירה דותן ראש המרכז לאחריות חברתית ותאגידית בביה"ס למינהל עסקים של המכללה למינהל; אילן לוין לשעבר הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר; ואיקה אברבנאל; מומחה משאבי אנוש ואינטגרציה של ארגונים (לשעבר סמנכ"ל משאבי אנוש בטבע).

הפרמטרים הנבדקים הם : פערי שכר , הכשרות עובדים, ניוד עובדים, יחסי עבודה, הטבות לעובדים, אפשרויות קידום, ועוד. השנה ניתן דגש מיוחד להשקעה של המעסיק התחום מניעת השחיקה. ובהכנת העובדים לעולם העבודה של המחר.

טקס ההכרזה התקיים בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" שנערכה ב 4.9.17.

השופטים והזוכים בתחרות המעסיק החברתי לשנת 2017 צילום: נמרוד גליקמן
השופטים והזוכים בתחרות המעסיק החברתי לשנת 2017 צילום: נמרוד גליקמן

לתחרות נגשו כ 50 חברות, ולשלב הסופי של התחרות הגיעו תשע מועמדות , מענפי פעילות שונים.

הזוכה במקום הראשון היא רשות ניירות ערך, אשר משקיעה בגיוון האוכלוסייה , פיתוח קריירה ורווחת העובדים. כמו כן ברשות מועסקים 7% עם מוגבלויות כעובדים קבועים ובשכר זהה. הרשות משקיעה בהכשרות ובפיתוח אישי ומציעה תנאי עבודה גמישים. כמו כן ברשות שכר עובדי הקבלן גבוה מהשכר במשק.

הזוכה במקום השני היא חברת שופרסל . שופרסל מחזיקה בתפיסה לפיה טובת העובד היא טובת החברה. הדבר בא לידי ביטוי בשיתוף עבודה עם וועד העובדים . כ 85% מעובדי החברה מאוגדים וכמו כן 6% מחלוקת הרווחים בקמעונאות מגיעים לעובדים.

החברה מחויבת לפיתוח וקידום העובדים .שלמה קוגן

במקום השלישי זכתה חברת חשמל אשר התמודדה עם שחיקת העובדים באמצעות ניוד מאות עובדים בשנה , ועריכת רוטציה למנהלים לאחר מילוי תפקיד במשך 7 שנים. כמו כן החברה משקיעה בגיוון תעסוקתי . החברה משלבת נשים בתפקידים הנחשבים גבריים באמצעות הכשרות ופועלת להרחבת פוטנציאל קידום הנשים לדרגי ניהול בכירים.

 

שלמה קוגן בשורה למעסיקים – אותות הוקרה למעסיקי עובדים בעלי מוגבלויות

שלמה קוגן משרד הכלכלה  והתעשייה יצא בפרסום שתוקפו מ 18/6/17 לפיו מתכוון המשרד להעניק אותות הוקרה למעסיקים המעסיקים עובדים עם מוגבלות .

מתן האותות מהווה כלי המשמש את המשרד לעידוד שילוב תעסוקת אנשים עם מוגבלות. באמצעות האותות מתכוון המשרד לציין לשבח את המעסיקים על פועלם לשילוב עובדים עם מוגבלות במקומות עבודה.

האותות יוענקו אחת לשנה למעסיקים במגזר העיסקי  אשר יוכיחו שילוב וקידום בפועל של עובדים עם מוגבלות ופעלו להנגשת והתאמת מקום העבודה לטובת העובדים הנצרכים להתאמה.

d790d79cd799-d79bd794d79f-d7a9d7a8-d794d79bd79cd79bd79cd794-d79ed795d7aad790d79d

על פי חוזר המנכ"ל "אדם עם מוגבלות" הוא אדם שמתקיים בו אחד  מאלה:

  1. על-פי קביעה בת-תוקף של גורם מוסמך הוא בעל נכות של 20% לפחות;
  2. חלה אצלו ירידה בשמיעה של 50 דציבלים או יותר, על-פי קביעה בת תוקף של גורם מוסמך
  3. המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים קבע, לאחר שהמציא אישור רפואי מרופא מומחה רלבנטי, כי הוא אדם עם מוגבלות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר מוגבלותו אינה נופלת בחומרתה מחומרת המוגבלות של אדם בעל נכות כאמור בסעיפים הקודמים.

קטגוריות אות ההוקרה

אות ההוקרה יחולק בעבור שלוש קטגוריות:

  1. אות הוקרה למעסיק של עובדים עם מוגבלות מתחום "התעשייה".
  2. אות הוקרה למעסיק של עובדים עם מוגבלות מתחום "מסחר ושירותים".
  3. אות הוקרה לתאגיד או יחיד למעסיק בעבור הפעלת פרויקט תעסוקה ייחודי בתחום העסקת אנשים עם מוגבלות.

מספר האותות שיחולקו בכל קטגוריה הוא כדלקמן:

  1. בתחום "התעשייה" – 3 אותות הוקרה מתוכן 3 לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים ו- 3 לעסקים שאינם עסקים זעירים קטנים ובינוניים.
  2. בתחום "מסחר ושירותים- 1 אותות הוקרה מתוכן 3 לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים ו- 3 לעסקים שאינם עסקים זעירים, קטנים ובינוניים.
  3. בעבור הפעלת פרויקט תעסוקה ייחודי לאנשים עם מוגבלות – אות הוקרה.

תנאי סף

המועמד עונה להגדרה של "עסק". לגבי מועמדים לתחום התעשייה ולתחום מסחר ושירותים הם כלולים בסיווג הענפי הרלוונטי לכל תחום. שלמה קוגן

מספר העובדים עם מוגבלות המועסקים אצל המועמד:

1 .בעסק זעיר, קטן ובינוני – לפחות עובד אחד.

2 .בעסק שאינו זעיר, עסק קטן או בינוני – לפחות 5 עובדים ולגבי מועמד המעסיק 300 עובדים או יותר לפחות 1% מעובדיו, לפי הגבוה.

חברי הוועדה

לצורך ביצוע הוראה זו מינה מנכ"ל המשרד ועדה שחבריה יהיו:

  1. מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, משרד התעשייה והכלכלה – יו"ר הוועדה;
  2. נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים, או נציגו– חבר;
  3. מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – חבר וממלא מקום היו"ר;
  4. נציג הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – חבר;
  5. נציג לשכת מנכ"ל, משרד הכלכלה והתעשייה – חבר;
  6. מנכ"ל התאחדות התעשיינים או נציגו – חבר;
  7. נציג איגוד לשכות המסחר – חבר;
  8. נציג ציבור בעל ניסיון של 1 שנים בתחומים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות – חבר.
  9. היועץ המשפטי או נציגו.

הגשת הבקשה

  1. המועמד יגיש בקשה באמצעות נספח 3 ,ידפיס את טופס הבקשה ויסרוק אותו כשהוא מלא וחתום ע"י מורשי החתימה, וכן יצרף את כל המסמכים הנדרשים לדואר אלקטרוני, שכתובתו: DisabilityEmploymentAwareness@Economy.gov.il

בחירת הזוכים

בחירת הזוכים תתבצע על ידי ועדה, שימנה מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, בהשתתפות נציגים מהרשות להשקעות ופיתוח התעשייה והכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינונים, משרד המשפטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר.

טקס חלוקת תעודות

  1. אותות ההוקרה יחולקו בטקס רשמי בנוכחות שר הכלכלה והתעשייה.
  2. מועד ומיקום הטקס יפורסם באתר משרד הכלכלה והתעשייה.

מועד הגשת הבקשה

ניתן להגיש בקשות עד תאריך 11.9.2017, בשעה 12:00 לכתובת: DEA@economy.gov.il

לקול קורא לשנת 2017 לחץ כאן.

שלמה קוגן למעוניינים לקבל פרטים נוספים או לברורים נוספים ניתן לפנות למנהלת המסלול הגב' לימור ניסן :

טלפון: ‎02-6663730

דואר האלקטרוני: DEA@economy.gov.il

כתבה נוספת בנושא באתר שווים 

מושיק רוט נרתם לטובת צעירים עם מוגבלויות – שלמה קוגן

שלמה קוגן

על פי כתבתו של חזי שטרנליכט בישראל היום ( 3.9.17) נמסר כי השף המפורסם מושיק רוט מתעתד לבשל באירוע התרמה המקדם העסקת צעירים עם מוגבלויות.

המדובר הוא בצעירים שיכלו לחיות מקצבאות נכות, אך החליטו למרות המוגבלות לצאת ולעבוד בכבוד מבלי להוות נטל כלכלי על החברה.

1504428315829_b
צילום: JASPER DEL PRADO

בכתבה סיפר רוט  :

"אני משתדל להעסיק עובדים עם מוגבלויות גם באופן אישי כמעט בכל סניף של רשת שמונה הם משתלבים בכל סוגי התפקידים מתוך רצון להביא למימוש פוטנציאל מלא של כל עובד, לאפשר להם להתקדם בקריירה ולהשתלב בשוק העבודה הפתוח. בחרתי לבשל באירוע מנות שאני אוהב מאוד באופן אישי. פיצה סיציליאנית חריפה עם דג לברק מפורק עליה, פסטה טורטליני עם לחי של עגל רך על פירה סלרי ופטריות טריות שנאספו לפני הבישול, ודג בר ים שלם במלח אטלנטי."

כל ההכנסות מהאירוע יועברו כתרומה למען מרכז רב איכויות בבת ים. זהו מרכז תעסוקה לבעלי מוגבלויות". והוא נחשב למרכז מהחדשנים ומהמשוכללים  בארץ . המרכז משמש כמסגרת תעסוקתית מוגנת לאנשים בעלי מוגבלויות שונות, אשר אינם יכולים להשתלב בשוק החופשי. המרכז מאגד בתוכו חמש מחלקות, המטפלות בסוגי נכויות שונים: שיקום, פיגור, ליקויי ראייה, אוטיסטים ומרכז יום טיפולי.

ההכנסות אינן תרומות לחניכים, מאחר והחניכים מתפרנסים בכוחות עצמם , אלא בתרומות לארגון המסייע להם להשתלב במקומות עבודה ולהחזיק במשרה קבועה.

שלמה קוגן

איך להצליח בשילוב עובדים עם מוגבלות? ליפעה סימס יש את התשובה – שלמה קוגן

שלמה קוגן

השבוע ( 31.08.2017 ) התפרסם בדה מרקר מאמרה של יפעה סימס המשמשת כמנכ"לית עסק שווה. המיזם הינו מיזם ללא מטרות רווח לקידום תעסוקה אקדמית של אנשים עם מוגבלות, בשותפות של משרד העבודה והרווחה, ג'וינט ישראל־תבת, קרן משפחת רודרמן ומיטב דש השקעות.

במסגרת המאמר מתארת יפעה את ההתנהגות שלנו כחברה כשאנו פוגשים אדם עם מוגבלות . בד"כ נדבר לאט יותר ובקול רם יותר. הדבר נובע מבורות ולאו דווקא מרוע לב. לדבריה ההתייחסות שלנו כחברה לאנשים עם מוגבלות היא כאל נכים או מפגרים ולפיכך יש צורך לשנות עמדה זו.

ההתייחסות שלנו כחברה לאנשים עם מוגבלות דומה להתייחסות שלנו אליהם כמעסיקים בשוק העבודה.

יפעה מציעה למעסיקים מספר כלים לצורך שילוב מוצלח של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. נביא אותם בקצרה :

 

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
איך להצליח בשילוב עובדים עם מוגבלות? ליפעה סימס יש את התשובה – שלמה קוגן

  1. התאמות

יש להתאים את  הנדרש לאנשים עם מוגבלות , כל אחד בהתאם למוגבלות או הלקות שלו. לכל אדם עם מוגבלות יש מוגבלות שונה ואין להשליך מסוג אחד של מוגבלות לסוג אחר. יש לבדוק למול המועמד אילו התאמות נדרשות לו בהתאם למשרה שהוא אמור למלא.

  1. אל תניחו, תשאלו

יש לוודא למול המועמד אילו מטלות הוא יכול למלא ואילו לא. אין להסיק ממראה עיניים אודות היכולת או היכולת של המועמד למלא מטלות .

  1. שאלו כל שאלה שהייתם שואלים מועמד בלי מוגבלות

יש להתייחס לאנשים עם מוגבלות ככל מועמד אחר ולפיכך יש לבחון ולשאול למול המועמד את כל השאלות המקצועיות הרלוונטיות למילוי נאות של התפקיד.

  1. המוגבלות אינה רלוונטית

יש להתמקד בשיחת הריאיון שאלות הנוגעות ליכולת של המועמד למלא את התפקיד ולא שאלות הנוגעות למוגבלות הנובעות רק מתוך סקרנות. שיחה  הסובבת סביב המוגבלות אינה מקדמת ואינה תורמת לצורך עניין העסקתו של המועמד עם המוגבלות.

  1. סביבה תומכת

יש לעשות עבודת הכנה בטרם הגיעו של עובד עם מוגבלות למקום העבודה. יש  להכין את הסביבה ואת שאר העובדים . יש לסייע למועמד ולספק לו סביבה תומכת ונוחה כך שירגיש במקום העבודה בנוח .

  1. צריך לדעת גם להיפרד

גם החלק הלא נעים של פרידה מעובד עם מוגבלות עלול להגיע. כאשר העובד לא מייצר ערך למקום העבודה נאלץ המעסיק לסיים את עבודתו של העובד. אם לאחר שבדקתם שכל ההתאמות הנדרשות לעובד קיימות והבהרתם לעובד את פער הביצוע מהציפיות התפקיד וניתנה לעובד הזדמנות להשתפר שלא  צלחה , ואם ניסתם להתאים לעובד תפקיד אחר בארגון שעשוי להתאים לו אזי אין ברירה ויש לסיים העסקתו של העובד בארגון.

הכותבת ממליצה לעשות צעדים קטנים במסע הזה תוך רתימת מנהלים ושותפים נוספים שעשויים לסייע ביצירת חווית העסקה מוצלחת.

אני מאמץ בחום את ההמלצות של יפעה ומאחל הצלחה לכל מעסיק שיפעל לשילוב של עובדים עם מוגבלות בארגון.

שלמה קוגן  

שלמה קוגן טקס הוקרה לצעירים עם מוגבלות המסיימים את השירות הלאומי

שלמה קוגן בחודש יולי 2017 נערך טקס הוקרה מיוחד לצעירים עם מוגבלויות אשר מסיימים שרות במסגרת השירות הלאומי. הטקס נערך בהשתתפות רעיית נשיא המדינה נחמה ריבלין .

במסגרת הטקס העניקה  הגב' ריבלין תעודות הוקרה לכ – 150 צעירים עם מוגבלות האמורים לסיים את שנת השירות הלאומי. כמו כן נשאו דברים גם מנכ"ל הרשות לשירות לאומי אזרחי שר שלום ג'רבי, מנכ"ל עמותת אלווין ישראל, דוד מרקו ומנכ"לית עמותת שלומית אורנה קוטלר, מנכ"לית קרן הזדמנות הילה מרמוס.

פרטים אודות הכנס ניתן למצוא באתר מבזקים .

שלמה קוגן
תמונה מהטקס מתוך אתר מבזקים

רעיית נשיא המדינה נשאה דברים בטקס ובהם הדגישה את חשיבות השרות הלאומי המאפשר לכולם להיות חלק מהחברה הישראלית. השרות הוא זכות , והמשרת עושה את החברה למקום טוב יותר. כמו כן, ברכה רעיית הנשיא את מסיימי שנת השרות מקרב העמותות השונות שלומית ועמינדב, תוך שהיא מציינת את התפעלותה מהתעקשותם של הצעירים לשרת בשרות לאומי לטובת העם והמדינה במסגרות מגוונות כדוגמת: בריאות, ביטחון, חנוך, איכות סביבה ועוד. בנוסף, ציינה רעיית הנשיא , כי מדובר בפסיפס אשר ממנו מורכבת החברה הישראלית. הגב' ריבלין ציינה את החובה שלנו לתת הזדמנות שווה לכולם להשתלב ולהתאקלם מתוך ערך של צדק ושל שוויון חברתי, סבלנות וסובלנות.

כמו כן, הודתה רעיית הנשיא לעמותת אלווין ישראל אשר מלווים את המתנדבים .

במסגרת הטקס, נשא דברים גם שר-שלום ג'רבי ,  מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי,  אשר בירך את מסיימי השרות ואמר כי בשירות הלאומי משרתים  כ -18,000 מתנדבים, אשר המגיעים מכלל המגזרים והקבוצות של החברה הישראלית ובהם יהודים, דתיים חילונים וחרדים, בני מיעוטים, וצעירים מרקע של סיכון ומצוקה וצעירים עם צרכים מיוחדים.

רשות השירות הלאומי-אזרחי מביאה לשיפור מעמדם הציבורי של המתנדבים, תוך השוואת תנאיהם וההטבות הניתנות להם, לאלה הניתנות לחיילים עורפיים בצה"ל.

שלמה קוגן כמו כן אמר שר שלום כי הוא משוכנע שהמתנדבים תורמים לא פחות מכל חייל וחיילת.

בעלי מוגבלות אשר מקבלים פטור מהצבא ומשתלב בשרות הלאומי  מקבל כלים המקנים להם יכולת השתלבות בחברה.

גם הוא ברך את שיתוף הפעולה עם עמותת 'אלווין ישראל' והעומדים בראשה, דוד מרקו ולירון סמימי, וכן עם עמותות שלומית ועמינדב וקרן הזדמנות, המלווים את הצעירים בכדי לאפשר להם חיים עצמאיים, תוך מתן יכולת ניהול כלכלי ובכך להביא לשילובם בשוק העבודה והלימודים.

גם דוד מרקו- מנכ"ל עמותת אלווין נשא דברים ואמר כי אין ספק שהמדינה לקחה על עצמה בעשור האחרון כמשימה לשלב כמה שיותר צעירים עם מוגבלות בשירות הלאומי . אלו המסיימים את השרות הלאומי יוצאים לחברה כשהם מחוזקים ויכולים להשתלב בשור  העבודה וכך גם החברה יוצאת נשכרת.

במסגרת הטקס נערכה גם תערוכת צילומים בשם "פרספקטיבה" אשר כללה 30 צילומים אשר צולמו על ידי מתנדבי עמותת שלומית ועמותת עמינדב . הצלמים השתתפו בסדנאות צילום שהתקיימו במסגרת ימי ההכשרה של עמותת אלווין ישראל.

שלמה קוגן

שלמה קוגן כנס לממונים על העסקת עובדים עם מוגבלויות לעובדי השלטון המקומי

שלמה קוגן המרכז השלטון המקומי והמטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, ערכו בשבוע שעבר  כנס לממונים על העסקת עובדים עם מוגבלויות מתוך מטרה להביא ליישום החוק המחייב העסקת 5% עובדים עם מוגבלות במגזר הציבורי.

d7a2d79ed793d794_d79ed795d7a0d792d7a9d7aa
עמדה מונגשת צילום: יאיר ליברמן, ויקפדיה

הכנס נערך בהשתתפות 60 רשויות מקומיות, עיריות , מועצות מקומיות ואזוריות.

פרטים אודות הכנס  הובאו באתר דבר ראשון http://www.davar1.co.il/77095/ ובניהם הובאו דברים מפי דפנה מאור ראש המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות. ושלמה דולברג מנכ"ל מרכז השלטון המקומי , אשר נשא דברים ובהם המסר ששילוב עובדים מוגבלויות הינו בעל ערך חברתי גבוה, השלטון המקומי אמור לתת דוגמא בשילובם במגוון תפקידים התואמים את צרכיהם. וזאת למרות אי ההסכמות עם הממשלה בנוגע לאופן ביצוע הנגשת המרחב הציבורי.

דפנה מאור, ראש המטה לשילוב עובדים עם מוגבלויות אמרה כי יש להפחית את החרדות והדעות הקדומות בנושא עובדים עם מוגבלויות וכי הכנס הינו הכנס הראשון שנערך בשירות הציבורי .

שלמה קוגן הכנס הינו תוצר של צו ההרחבה אשר נחתם בספטמבר 2014 בין ארגוני המעסיקים וההסתדרות ובהתאם לאמור בו כל חברה אשר מעסיקה למעלה מ 100 עובדים מחויבת להעסיק לפחות 3% עובדים מקרב כלל העובדים,  אשר מוגדרים כעובדים עם מוגבלויות . באוגוסט 2016 נחקק חוק אשרה הרחיב את החובה על השרות הציבורי אולם העלה את אחוז העובדים ל 5%.

בהתאם לחוק, הגופים הציבוריים אשר מעסיקים למעלה מ 100 עובדים, חייבים למנות אדם לתפקיד הממונה על העסקת עובדים עם מוגבלויות . לפיכך טוענת הגב' מאור, כי בעתיד מתכנן המטה לערוך כנס  דומה עבור נציבות שירות המדינה וזאת מתוך כוונה לתת לממונים על העסקת עובדים עם מוגבלות את הכלים הנדרשים לתפקיד זה. בתוך כך, ינפק המטה מידע אודות בניית תוכנית שנתית הכולל שימוש בדוחות אקסל.

במסגרת הכנס סיפרו שלושה עובדים מהרשויות המקומיות על תהליך השתלבותם בעבודה ציבורית. עובדים אלו עם מוגבלות כדוגמת מוגבלות נפשית, CP, ועיוורון. עובדים אלו שיתפו וסיפרו על ההתאמות שנדרשו להם לצורך מילוי תפקידם.

בהמשך נערך פאנל ובו ניתן מענה לשאלות הקבל ובכלל זה בנושאים כדוגמת גיוס עובדים, הנגשת מכרזים, והנגשת מבנים.

לדברי הגב' מאור , המטה קיים תהליכים עם נציבות שירות המדינה, אשר כתוצאה מהן נוצרו מכרזים מותאמים ומכרזים ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות ותהליכי ליווי משלב הגשת המכרז ועד לשלב ההשתלבות במקום העבודה.

המטה לשילוב עובדים עם מוגבלויות מסייע למעסיקים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי בגיבוש תוכניות עבודה לשילוב עובדים עם מוגבלויות וביישומן. כמו כן מציע המטה חוברות מידע וכלים ליישום צו ההרחבה באתר האינטרנט תוך מתן ליווי צמוד.

שלמה קוגן

בקרוב תחל הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באכיפה – שלמה קוגן

שלמה קוגן

ב 1.1.2017 נכנס לתוקף תיקון מספר 15 לחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות . בהתאם לתיקון זה גופים ציבוריים אמורים לפעול לשילוב העסקה של עובדים עם מוגבלות . גוף ציבורי המעסיק מעל 100 עובדים אמור לקבוע יעד העסקה של 5% מקרב עובדיו אשר יהיו עם מוגבלות משמעותית. הגופים הציבוריים כוללים את משרדי הממשלה ובהם גם משטרה ורשויות מקומיות וגופים דומים נוספים.

שלמה קוגן

בהתאם לכתבה ב ynet בנושא מתעתדת הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להחל באכיפה ובדיקת עמידתו של ארגון בדרישות החוק. עם זאת קיים קושי בבדיקת כמות העובדים המוגדרים כעובדים עם מוגבלות , מכיוון שקיים איסור על המעסיק לשאול את עובדיו באם יש להם מוגבלות. אי לכך , יינתן מענה לבדיקת העמידה בדרישות החוק על פי נתונים שייאספו ויפורסמו מטעם המוסד לביטוח לאומי .

הבט"ל יצליב בין נתוני העובדים של הגוף הציבורי, לבין נתוני אנשים עם מוגבלות המוכרים למערכות השונות. הנתונים יועברו לנציבות שירות המדינה ולנציבות שוויון זכויות עם מוגבלות ויפורסמו באתר של נציבות שוויון או נציבות שירות המדינה.

כל זאת אמור להסתיים עד לתאריך  14.8.17, פרסום הנתונים יהיה פתוח לציבור .

עמידה ביעד מוגדרת כ 5% ומעלה, רמה בינונית היא בין 3.5% ל 5% , רמה נמוכה בין2% ל 3.5% ואי עמידה בייצוג הולם היא פחות מ 2%.

שלמה קוגן

 

רענון הנחיות להגשת בקשות לקביעת שכר מינימום מותאם או גמול תעסוקה למשתקם – שלמה קוגן

שלמה קוגן

משרד העבודה המטה להעסקת אנשים עם מוגבלויות פרסם רענון בדבר הנחיות אשר פורסמו לאחרונה בנושא הגשת בקשה לקביעת שכר מינימום מותאם או גמול תעסוקה למשתקם:

מועד הגשת הבקשה:

יש להגיש את הבקשה ביום העבודה הראשון של העובד/המשתקם. אחרת, יהיה חייב המעסיק על-פי חוק לשלם לעובד שכר בהתאם לחוק שכר מינימום. אי תשלום כאמור חושף את המעסיק לתביעה.

מתוך כוונה להקל על המעסיקים משרד העבודה מתיר להגיש ביום הראשון להעסקה רק החלק הראשון של טופס הבקשה ואת שאר המסמכים והנספחים הנדרשים, ניתן יהיה להשלים בהמשך התהליך ובטרם נקבע מועד לאבחון.

עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
מטה תמיכה למעסיקים – תעסוקת עובדים עם מוגבלות

תשלום השכר עד להחלטת המנהלת לאחר שהוגשה בקשה, רשאי המעסיק לשלם שכר נמוך משכר המינימום ובלבד שהוסכם כך בין המעסיק ובין העובד או מי שמוסמך לפעול בשמו, וכל עוד השכר המשולם עומד על אחת ממדרגות השכר הקבועות בתקנות.

השכר שיקבע לתקופה זו, כדאי שישקף ככל שניתן את יכולות העבודה של העובד עם המוגבלות, כדי להימנע מפערים גדולים ביחס לשכר שייקבע ומערעור יציבות ההעסקה. שלמה קוגן.

להלן המסמכים הנלווים שיש לצרף לטופס הבקשה:

  1. אישור המעיד על סוג המוגבלות
  2. ויתור על סודיות רפואית מלא וחתום כראוי
  3. צו מינוי אפוטרופוס (במידה ויש כזה)
  4. ( ייפוי כוח )אם הבקשה מוגשת על-ידי מי שאינו העובד

יש להקפיד ולמלא את הטופס ואת הדוח התפקודי הנלווה לו במלוא המידע הרלוונטי. משך האבחון  הוא  מספר שעות. ולפיכך כדאי שיהיה  בידי המאבחנת מידע רב  ככל הניתן,

את הטפסים ניתן לשלוח בכמה אופנים:

  1. לפקס שמספרו 2270126-077
  2. בדואר אלקטרוני : moked-tmt@taldor.co.il
  3. בדואר לכתובת – משרד העבודה והרווחה רחוב הרוקמים 26 ,מרכז עזריאלי 1 חולון 5811801 ת.ד

כאשר מעסיק נדרש למשלוח של טפסים עבור מספר עובדים,  מבקש המשרד לצרף מסמך נלווה לטפסים המפרט את שמות כל העובדים שעבורם הוגשו בקשות, שם מקום העבודה ופרטים ליצירת קשר למקרה שלא התקבלו חלק מהטפסים. ניתן להיעזר בנוסח המצ"ב כקישור.

על מנת לעקוב ולקבל עדכון אודות אישור הבקשות ניתן לפנות למוקד המידע של העסקת עובדים עם מוגבלויות אשר מפעיל המטה. פרטי התקשרות עם המוקד :

  1. דואר אלקטרוני : moked-tmt@taldor.co.il
  2. בטלפון : 1-700-70-78-71

שלמה קוגן

סיכום פעילות משרד העבודה והרווחה – תעסוקת אנשים עם מוגבלות – שלמה קוגן

עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

שלמה קוגן

משרד העבודה והרווחה האחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות פרסום עדכון אודות פעילותו בשלושת החודשים האחרונים. בסיכום הושם דגש על יישום תיקום 15 לחוק זכויות אנשים עם מוגבלות. המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות מלווה את היישום של תיקון זה , העוסק בייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים. בהתאם לתיקון גוף ציבורי המעסיק  למעלה מ 100 עובדים מחויב לוודא כי לפחות 5% מעובדיו הם עובדים עם מוגבלות משמעותית וחובה עליו למנות ממונה להעסקת עובדים עם מוגבלות.

על פי הסקירה מתמקד המטה בשתי קבוצות של גופים ציבוריים :

  • שירות המדינה , משרדי ממשלה
  • רשויות מקומיות המעסיקות אלפי עובדים

הפעילות בשירות המדינה נחלקת לשלושה רבדים :

  1. בפגישות עם משרדי ממשלה על מנת להבין את החסמים ייחודים לכל משרד ולשם הצגת המטה והסיוע הניתן .
  2. לשם יצירת תשתיות ליישום התיקון לחוק , לרבות תהליכי דיווח נתונים, הנחיות לממוני תעסוקה , ובבניה ותחזוקה של רשימת הגופים הציבוריים. המוסד לביטוח לאומי פועל בימים אלו לריכוז המידע לצורך עיבוד וחישוב העמידה בייצוג של הגופים הציבוריים שברשימה.
  3. כמו כן מתקיימת פעילות למול נציבות שרות המדינה במטרה לבחון את תהליכי המיון והגיוס , תוך יצירה של מענים מותאמים לאנשים עם מוגבלות. נמצא כי קיים חסם בכניסת אנשים עם מוגבלות לעבודה בשירות המדינה כבר בשלב המיון שבעיקרו הוא הליך ארוך ומובנה האורך זמן רב , דבר הגורם לרתיעה מצד אנשים עם מוגבלות מלהגיש מועמדות למשרות נחשקות. אי לכך פועל המשרד למול נציבות שרות המדינה, שלמה קוגן, מתוך מטרה לזהות את החסמים בתהליכי המיון והקליטה ולשם בדיקת אפשרות להגמשת תהליכים , מיפוי צורכי הדרכה לבעלי תפקידים בצמתים מרכזיות בתהליך עצמו.

עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
מטה תמיכה למעסיקים – תעסוקת עובדים עם מוגבלות

במסגרת הרשויות המקומיות, נעשית פעילות משותפת למול המרכז השלטון המקומי,  אשר פועל לרתימת הרשויות   למען קליטת אנשים מוגבלויות במסגרת עבודת הרשויות.  בהתאם לכך בתאריך 17.7.19 אמור להתקיים יום עיון ראשון לממונים על תעסוקת אנשים עם מוגבלות ברשויות המקומיות שבו יקבלו כלים מעשיים ליישום.

גם במסגרת הפעילות ברשויות , קיימת כוונה לחשוף את החסמים המונעים מעובדים עם מוגבלויות להשתלב בפעילות של הרשויות .

המטה מדווחים כי הם זוכים לשיתוף פעולה הן במשרדי הממשלה , והן במרכז לשלטון  המקומי , החיוניים להצלחת המשימה של שילוב עובדים עם מוגבלויות בשוק העבודה .

 

נוסף על כך פרסם המטה, כי מעסיק המעוניין להעסיק עובדים עם מוגבלות יהיה זכאי לייעוץ בנושא ולסיוע בהשאלת ציוד הדרוש לעובד עם מוגבלות . ולשם יצירת סביבת עבודה נגישה לאנשים עם מוגבלויות. הייעוץ ניתן על ידי מורשה נגישות השירות.

השירות ניתן למעסיקים מכל הארץ. 03-954-3315 :פקס | 03-954-3314 :‘טל office@hatamot.org | www.hatamot.org

המטה פועל בשיתוף הקרן לפיתוח שירותים לנכים מטעם המוסד לביטוח לאומי ויד שרה, המשיקים שירות חדש: מרכז להשאלת ציוד והתאמות למעסיקים משלבים ידיים יחד בהליך יעיל ומהיר.

בהצלחה

שלמה קוגן

שלמה קוגן קפה חברתי

קפה בעלמא , עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

שלמה קוגן לפני כשלוש שנים נקלעתי בפעם הראשונה לקפה בעלמא הנמצא ביכין סנטר שבפתח תקווה. בבית הקפה שררה אווירה נעימה , שרות מעולה ואוכל מצוין, והמחירים סבירים בהחלט.

כיוון שהחוויה היתה נעימה החלטנו לחזור עם הילדים והפעם ההנאה היתה  כפולה, כל אחד מילדיי  מצא בתפריט מנה לטעמו והאווירה בבית הקפה  כמו גם היחס החם של המלצרים היתה לרוחם.

לא עבר זמן רב ומצאתי עצמי ממליץ לחבריי הקרובים על בית הקפה. בתוך כך סיפר לי אחד מחבריי כי זהו בית קפה ייחודי כיוון שהוא חברתי, ולמעשה כל העובדים בו הינם עובדים עם צרכים מיוחדים כמו כן  בית הקפה בעלמא משלב גם כלי הגשה מיוחדים ויפים שנעשו על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים .

לולא נאמר לי , לא הייתי יודע כי העובדים במקום הם עובדים עם מוגבלות כיוון שלא ניכר בהם שום הבדל מעובדים בבתי קפה אחרים. האירוח כאמור לא היה  שונה משום בית קפה אחר שביקרתי בו ואפילו טוב יותר. שלמה קוגן

בית קפה בעלמא הוקם על ידי האגודה לבריאות הציבור בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים של הבט"ל. בית הקפה משמש מקום העסקה לעובדים הזקוקים לתעסוקה והחיוני לתפקודם היומיומי.

הכתובת המלאה של בית הקפה , רח' יצחק רבין 17 פתח תקווה, המקום כשר.

קפה בעלמא , עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
קפה בעלמא , עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

היום נתקלתי בכתבה בYNET  העוסקת באותם מסעדות ובתי אוכל בעלי אג'נדה חברתית . היה מאוד נעים לגלות כי ישנם עוד עסקים רבים המתנהלים על  פי העקרון של קפה בעלמא.

הכתבה מציגה, בחלוקה  גאוגרפית, מספר בתי אוכל אשר הוקמו מתוך ראיה חברתית. לטובת אלו שלא קראו את הכתבה אציין כמה דוגמאות מתוך הכתבה המבורכת :

שלמה קוגן לדוגמא ארגון "שלוה" אשר הוקם לפני 27 שנה, במטרה לסיים למשפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות, הקים את בית קפה החברתי "שלוה" שנפתח בירושלים לפני כחודשיים ונוחל הצלחה רבה. מה שמאפיין את המקום הוא שהלקוחות חוזרים שוב ושוב לבית הקפה בעיקר כי המקום נותן שרות מעולה ומגיש אוכל טוב.

בית הקפה מכיל 120 מקומות ישיבה ומהווה פתרון תעסוקתי לעובדים עם צרכים מיוחדים המועסקים הן בהגשה והן בהכנת האוכל.  הכתובת של בית הקפה היא: דרך שלוה 1 ירושלים, המקום כשר.

 לצד בתי אוכל קיימים גם עסקים נוספים כדוגמת יקבים המעסיקים בעלי צרכים מיוחדים יקב טוליפ הוא אחד מהם  המעסיק 40 עובדים מקרב דיירי כפר תקווה, העובדים מועסקים בייצור אריזה ואירוח מבקרים. הכתובת כפר תקווה קריית טבעון, 04-9830573, היקב כשר.

פיצה פצה הינה פיצריה ותיקה המעסיקה עובדים עם מוגבלויות . הפיצריה מעסיקה עובדים עם צרכים מיוחדים המועסקים בעבודות שונות ובכלל זה גם עבודת מלצרות.

הכתובת:  רח' אבן גבירול 102 , תל אביב , המקום כשר.

ליליות נחשבת למסעדת שף אשר מעסיקה בני נוער במצוקה  ולמעשה מכשירה אותם במקצוע המסעדנות. הכתובת: רח' דפנה 2 תל אביב , המסעדה כשרה.

בדומה לליליות גם מסעדת אנה הממוקמת בירושלים ונחשבת למסעדת שף קולטת בני נוער בסיכון ומעסיקה אותם במסעדה. המסעדה נמצאת המוזיאון בית טיכו בירושלים.

הכתובת:  בית טיכו , רח' הרב אג"ן 10 ירושלים המסעדה כשרה.

קפה גותה סינימטק הינו בית קפה בשדרות המעסיק צעירים עם מוגבלויות . העסקת הצעירים נועדה לסייע להם להשתלב בחיים עצמאיים.

הכתובת : רח' הדגל 4 , שדרות. המקום כשר.

בהקשר הזה חשוב גם לציין את חברת ארומה המעסיקה עובדים עם מוגבלויות אשר מועסקים כמעט בכל הסניפים.

העסקת עובדים עם מוגבלויות בארומה נעשתה בשיתוף עם עמותת "אלווין ישראל" .

לסיום , חשוב מאוד לשלב במקומות הבילוי שאותם אנו פוקדים, גם בתי עסק אשר מהווים בית לאנשים עם מוגבלויות ומאפשרים להם השתלבות בחיים נורמליים הכוללים ערך עצמי לעשיה יומיומית.

הכותב שלמה קוגן בעל ניסיון רב בתחום ניהול משאבי אנוש עם מודעות חברתית .

חברת "המשקם" אירחה קבוצות מאפריקה , איטליה והאיטי

שלמה קוגן

באתר פ"תנטו פורסם כי חברת "המשקם" אירחה קבוצות מאפריקה, איטליה והאיטי במטרה ללמדם כיצד לפתוח ולהקים עסק חברתי לאומי.

עסקים שכאלו תורמים הן לחברה והן למשק. האורחים מגיעים ממדינות אשר נושא זה עדיין אינו מפותח דיו והגיעו לישראל על מנת להתרשם מפעילותה של חברת "המשקם" .

את המשלחות מלווה משרד החוץ , "כרמל" – המרכז להכשרה , אשר מגיעות לסיורים מקצועיים במפעלים של חברת "המשקם" .

 

 

d794d79ed7a9d7a7d79d
באדיבות חברת המשקם

מנכ"ל חברת המשקם ערן זיני נשא דברים בפני המשלחות תוך שהוא מדגיש  את חשיבות שילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. חברת המשקם מעסיקה 3,000 עובדים עם מוגבלויות , ולחברה  30 מפעלים מצליחים המהווים הוכחה לשילוב מצליח ורווחי של עובדים עם מוגבלויות.

פרופ' מייקל שטיין, משפטן מוביל בתחום אנשים עם מוגבלויות מתראיין לגלובס וסוקר את המצב בתחום במדינת ישראל

שלמה קוגן

שלמה קוגן

היום הזדמן לי לקרוא כתבה מעניינת בגלובוס אודות ראיון שנערך עם פרופסור מייקל שטיין. פרופ' שטיין הוא אדם עם מוגבלות המרותק לכיסא גלגלים ותחום התמחותו הוא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הוא מסתובב בעולם מתוך מטרה לקדם את מעמדם של אנשים עם מוגבלות ובתוך כך הוא הספיק לעבוד בכ 40 מדינות. במסגרת זו הוא תרם רבות לניסוח האמנה של האו"ם בנושא זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אמנה זו אומצה וחלה גם במדינת ישראל.

פרופ' שטיין מציין לטובה את מדינת ישראל בכל הנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתוך הקהילה. כמו כן הוא מציין לטובה גם את נושא הנגישות , הדבר ניכר באמצעי התחבורה הציבוריים , מעליות ושילוב שפת הסימנים בשידורי הטלוויזיה.

שלמה קוגן
פרופ שטיין

לישראל הוא מגיע אחת לשנה , תוך שהוא מסייע לדון בדרכים לשיפור הכנס בנושא אנשים עם מוגבלויות ושוויון בחברה.

הוא הקים את פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. לנושא זה הוא הגיע לאחר התמודדות אישית עם נושא המוגבלות.

פרופ' שטיין מגולל בכתבה את קורותיו מאז ביקש להתקבל לאוניברסיטה תוך שהוא נתקל בקשיי נגישות בסיסיים. לאחר סיום לימודיו והסמכתו כעורך דין נתבקש להעביר את הקורס הראשון של זכויות אנשים עם  מוגבלות במסגרת האוניברסיטה.

בהתייחס לסוגיית הקצבאות ומהלך העלאת הקצבה לאחרונה, סבור פרופ' שטיין  כי יש לקצר את תקופת העלאת הקיצבה כך שלא תארך 5 שנים, כמו כן לדעתו אין לפגוע בקצבה לאלו היוצאים לעבודה.

מניסיונו מעיד שטיין, כי יש לכפות בחקיקה העסקת אנשים עם מוגבלויות שלולא כן המעסיקים נמנעים מלפעול בנושא. בישראל אומנם החוק מחייב את המעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות אולם הוא תקף רק עבור חברות גדולות.

ישנם שלושה גורמים המשפיעים על אנשים עם מוגבלות האחד היא הממשלה השני הם בעלי הארגונים והשלישי הוא האדם עצמו .

לדעת פרופ' שטיין, יש עדיין לקדם את נושא החינוך של ילדים עם מוגבלויות במדינת ישראל.

 

נחנך מפעל מחודש ברמת השרון של חברת המשקם

שלמה קוגן

חברת "המשקם" חנכה מפעל מחודש ברמת השרון המעסיק עובדים עם מוגבלויות.
חברת "המשקם", הינה חברה חברתית המקדמת העסקת עובדים עם מוגבלותיות ומעסיקה בעצמה עובדים עם מוגבלויות בכל רחבי הארץ.
החברה שמה דגש בשנים האחרונות על התחום העיסקי כך שהפעילות של עובדיה הינה פעילות המניבה רווח ופעילות עיסקית לכל דבר ועניין.

החברה פעלה בשיתוף פעולה עם עיריית רמת השרון לשיקום המפעל הישן בעיר רמת השרון. במסגרת זו נערך טקס פתיחת המפעל שבו השתתף ראש העיר, ומנכ"ל חברת המשקם ובנוסף להם עובדים מטעם החברה.

המפעל עבר שיקום מסיבי והותאם לצרכים הנדרשים.

במסגרת הטקס נשאו דברים ראש העירייה ומנכ"ל חברת המשקם . ראש העיר הזכיר את פעילות העירייה בשילוב עובדים עם מוגבלויות. כמו כן הציג ראש העירייה את החשיבות שבשילוב עובדים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

מנכ"ל המשקם נשא אף הוא דברים וברך את העובדים תוך הדגשת התאמת המפעל לצרכי העובדים.

שלמה קוגן נציבות שרות המדינה מודיעה על פתיחת מאגר סטודנטים לאיוש משרות

שלמה קוגן הנציבות הודיעה על פתיחת מאגר סטודנטים לאיוש של משרות סטודנט.

מישרת הסטודנט מהווה הזדמנות עבור סטודנט עם מוגבלות להשתלב בעבודה משמעותית במקצוע אותו הוא לומד.

מישרת הסטודנט מיועדת לכל סטודנט שיש לו אופק לימודי של שנה וחצי,בתואר שני או ראשון.

יש לציין הנציבות מאפשרת לסטודנטים העובדים במשרות סטודנט, ואשר צברו ניסיון בתקופת העסקתם במשרדי הממשלה להגיש מועמדותם למכרזים לאיוש משרות  בשירות המדינה בכפוף לעמידה בתנאים שייקבעו כעבור 18 חודשי עבודה.

זוהי החלטה חשובה של הנציבות מכיוון שהיא מאפשרת לסטודנט עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה באמצעות קליטה לשרות המדינה.

שלמה קוגן 1

בהמשך תפורסם הנחיה מטעם המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בדבר הליך מקדים הכולל הערכת עובד לסטודנט המועסק ובחינת התאמתו לתפקיד. כמו כן נבחנת האפשרות לתת העדפה מתקנת לסטודנטים עם מוגבלויות למען שיפור הסיכויים לקליטה בשרות המדינה.

שלמה קוגן הסטודנטים המעוניינים להכלל המאגר אמורים להגיש מועמדות מקוונת באתר של הנציבות . אותם סטודנטים יעבור מיונים קוגנטבים וחיצוניים. בדיקות עמידה בדרישות סף .

רק סטודנטים שירשמו למאגר יוכלו להיבחר למשרה. יש להגיש מועמדות למאגר הסטודנטים דרך האתר של הנציבות עד לתאריך 30.4.2017

 

בהצלחה לכולם

 

שלמה קוגן

 

 

תואר אקדמי לבעלי מוגבלויות

השבוע נתקלתי בידיעה המצורפת והמשמחת מתוך גיליון  "מצב הרוח" 24.3.17 .

הידיעה מציגה יוזמה חדשה ומבורכת בהענקת תואר אקדמאי לבעלי מוגבלויות. בשלב זה התוכנית כוללת 7 סטודנטים בבית הספר לחינוך באוניברסיטת באר שבע. בראש התוכנית עומדת פרופסור חפיצבה ליפשיץ. בפרויקט עצמו מעורבת גם דוקטור שושנה ניסים. ד"ר דליה  טל, ד"ר סיגל עדן ודוקטור אסתי איזמן. מטרת הפרויקט היא להביא את הסטודנטים לזכאות לתואר אקדמי ראשון בתוך 4-5 שנים.

התלמידים עצמם קיבלו תעודת סטודנט בשבוע שעבר והם סטודנטים בעלי יכולת קוגניטיבית נמוכה .

אין  ספק שזו הסנונית הראשונה שבעקבותיה  יבואו עוד רבים באוניברסיטאות נוספות בארץ .

בהצלחה לכולם.

שלמה קוגן

צילום: יוני רייף

העסקת עובדים עם מוגבלות משתלמת כלכלית

 

 

לאור הגידול בהעסקת עובדים עם מוגבלות הנובעת בעיקר מהחובה החוקית, חל גם שינוי בתפיסת המעסיקים לפיה העסקת עובדים עם מוגבלויות גם כדאית כלכלית.

בכתבה שפורסמה היום ב THE MARKER סוקרת יפעה סימס – מנכ"לית מיזם עסק שווה , את מאפייני העסקת עובדים עם מוגבלויות בשוק הישראלי ובכלל זה את התייחסות שוק המעסיקים בישראל לאוכלוסיה זו.

מן המאמר עולה כי קיימת עליה בכמות אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות הגבוהה מקצב העליה של האוכלוסייה הכללית. משתמע מכך כי הצורך בהעסקת עובדים אלו הולך וגדל.

כמו כן מוצגות גם היתרונות שבהעסקת עובדים עם מוגבלויות , הם סובלניים , מסורים, שירותיים,  ובסופו של דבר הם מביאים לעליה בתפוקות הארגון.

נראה שיש להם השפעה ערכית על הצוות עימו עם עובדים .

על אף החקיקה בנושא , עדיין לא נעשה די , ויש להעלות את כמות המועסקים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

המעסיקים חייבים להבין כי העסקת אנשים עם מוגבלות היא ערך ובסופו של דבר משתלמת כלכלית.

צריך רק לנסות…..

קישור לכתבה מאתר דה מרקר

 

 

 

תמונה: ניר כפרי

הקושי של הורים לילדים עם מוגבלויות בשוק העבודה

התמונה מתוך הסדרה פלפלים צהובים

קראו את הכתבה אודות הקושי של ההורים לילדים שאובחנו על הרצף האוטוסטי.

הורים אלו נאלצים להקדיש חלק ניכר מזמנם לטיפול בילדים כמו גם לשאת בהוצאות טיפול מיוחדות החל מגיל קטן.

הקושי הוא קושי פיזי נפשי וכלכלי כאחד.

עובדה זו מאלצת הורים רבים לגמישות בשעות העבודה במקום עבודתם , זאת בשעה שלא כל מעסיק מוכן או יכול  להתחשב במצבם.

ראוי שהמדינה תיתן דעתה לנושא , ותסייע להורים בחקיקה התואמת את הצרכים שלהם.

קישור לכתבה