הקושי של אנשים עם מוגבלויות למצוא עבודה

השבוע (7.12.19) התפרסמה כתבתו של ביל פרנקל ב Ynet אודות הקושי של אנשים עם מוגבלויות להתקבל למקום עבודה. הובא סיפורה של גליה סגל (37) שהעזה לשתף במצבה הרפואי את מעסיקיה באחד ממקומות העבודה שבהם הועסקה בשנים האחרונות, ואז הראו לה פחות או יותר את הדרך החוצה. ולצערה זה קרה בדיוק כשלקתה בהתקף דיפרסיה. "לא הצלחתי לכתוב אפילו סמס שאני לא יכולה לבוא לעבודה, ואחי ניסח מייל במקומי, שמתאר את המצב, אני לא זוכרת מה בדיוק ענו, לא באמת התפטרתי ולא פוטרתי, סוג של התפוטרתי. זרקו את הכדור בחזרה אלי ושם זה נגמר, בדרך אלגנטית, בלי שהשאירו לי באמת ברירה. המקום היחיד שנחשפתי בו, אמר לי ביי ", היא מספרת.

סגל מאובחנת כחולה במאניה דיפרסיה החל משנות ה-30 לחייה. עקב כך נקבע לה נכות בשיעור של 50% ואובדן כושר עבודה של 100%.

למרות ניסיונותיה לחזור ולהשתלב בשוק העבודה, היא נתקלה שוב ושוב בקשיים שהביאו אותה להשהות את המאמצים כרגע, ובמקום זאת לצאת לעצמאות ולהתפרנס מהרצאות שהיא מעבירה אודות אופן התמודדותה עם המחלה.

"במהלך שבע השנים הללו, מאז שאובחנתי, החיים שלי התנהלו כמו על רכבת הרים, כשמדי חצי שנה, פחות או יותר, או שהגיע דיכאון והפיל אותי, או שהגיעה מאניה והוציאה אותי מכל המסלול. היו לא מעט ניסיונות מהצד שלי לחזור לעבוד כשכירה, אבל זה הצליח לי עד הנקודה שבה שוב יצאתי מאיזון. בשלב מסוים לא הייתי מסוגלת יותר והחלטתי לחשב מסלול מחדש ולצאת לדרך עצמאית".

למרות שהיא אינה פוסלת מצב שבו תחזור לעבוד כשכירה, היא עדיין לא רואה את זה קורה. "כרגע זה נובע ממקום של פחד, כי אני אחרי תקופה מסוימת שלא ניסיתי לחזור לשוק העבודה. זה לא קל לחזור במלוא הביטחון אחרי הרבה שנים שנעות בין 'כן' ל'לא' וחוזר חלילה, אבל אני עושה עבודה עצמית, כי אני לא יכולה לחכות ליום שבו ארוויח את הכסף שלי בזכות עצמי ולא אזדקק לשקל אחד מהמדינה.

"מצד שני, אני חושבת שאין מספיק הכנה והכלה לצד של העובדים, בעיקר כלפי מגבלות שקופות כמו שלי, שלא רואים אותן. אין לי ספק שהרבה אנשים עם הפרעות נפשיות למשל, לא יבואו ויגידו את זה למעסיק, ואם הם יגידו, ספק עד כמה יקבלו את זה. זה יהיה מדהים אם נגיע לשלב שבוא אוכל לשתף את המנהלים שלי בכך שיש לי מאניה דיפרסיה".

אור אפריים(25), הוא אדם נוסף אשר נפצע קשה בראשו במבצע צוק איתן ועבר הליך שיקום ארוך, הוא החליט לוותר מיוזמתו על הקצבה וביקש לשוב לשוק העבודה. דרכו צלחה לו כשהתקבל לפני כשנתיים וחצי למשרה הראשונה שאליה הגיש קורות חיים – קריאת מונים בחברת החשמל, המתאפיינת בשיעורי העסקה גבוהים של אנשים עם מוגבלויות.

החלטתו לא היתה פשוטה, היות והוא מעיד כי לפציעה נלוו גם חרדות, דכאונות וחששות שמא יתקשה במציאת עבודה. "ראיתי את כל החברים שלי מתקדמים בחיים והרגשתי שאני חוזר אחורה", הוא מעיד. "יכולתי לשבת בבית ולקבל כסף ממשרד הביטחון, אבל אמרתי שאני לא רוצה את זה יותר ושזה לא מעניין אותי. זה השיקום שלי ואני אעשה אותו בעצמי, ועובדה שהצלחתי". אולם לאחר שנה בתפקיד ביקש והתקדם לתפקיד של עובד רשת, הכולל אחריות על הקמת תשתיות ותיקון תקלות בשטח. בחברה מתחשבים לדבריו בצרכיו ומשחררים אותו לבדיקות ולטיפולים נדרשים. "אני בן אדם שלא יכול לשבת במשרד, חייב עבודה עם תזוזה", הוא מספר. "גדלתי במושב ואני אוהב לעבוד עם הידיים. אני מקווה להתקדם בעבודה ולהגיע רחוק".

בכתבה הובא גם סיפורה של עדי ישראל (28), שלה 100% נכות על רקע לקויות למידה, וגם היא חוותה לא מעט תלאות בחיפושי העבודה בעבר. "אני רוצה לעבוד כי זה תורם לי ועוזר לי מבחינה כלכלית וחברתית. נתקלתי בהרבה מקרים של אפליה מצד מעסיקים שלא רצו להעסיק אותי בגלל שיש לי צרכים מיוחדים". בעבר היא עבדה במשך שנתיים בבית אבות, אבל לא הצליחה להתקבל למקום אחר. היא עבדה גם במפעל לשוקולד שממנו פוטרה. במשך תקופה מסוימת עסקה בחלוקת סנדווי'צים ברעננה, אבל החליטה שהיא רוצה לעבוד במשרה מאתגרת יותר, שתאפשר לה להתקדם בחיים.

השינוי הגיע בסיועה של עמותת הבית של רונית בכפר סבא, שמסייעת בהקניית מיומנויות חברתיות לאנשים עם צרכים מיוחדים. יואב מורן, מנכ"ל קרן נדל"ן המתמחה בפרוייקטי תמ"א 38/2, פגש בישראל, שמועסקת כיום כמזכירה בחברה. לדבריה, היחס שלו היא זוכה שונה בתכלית מזה שבו נתקלה בעבר. "מקבלים אותי כפי שאני ואני מרגישה מוערכת".היא מספרת.

הקשיים שבהם נתקלו סגל אפרים ועדי מול שוק העבודה מאפיינים אנשים רבים עם מוגבלויות שונות בישראל, שמתמודדים פעמים רבות עם אפליה בקבלה לעבודה, כמו גם פיטורים על רקע מצבם. בסך הכל חיים בארץ כ-750 אלף אנשים עם מוגבלות בינונית עד חמורה, שהם כ-18% מכוח העבודה. שיעורי התעסוקה שלהם עדיין נמוכים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וזאת חרף תקנות וחקיקה מהשנים האחרונות, שנועדו לשפר את שילובם בשוק.

בין אלו נמנה התיקון לחוק שקבע חובת העסקת אנשים עם מוגבלויות בשיעור של 5% מכוח העובדים, במקומות עבודה ציבוריים וממשלתיים גדולים שמעסיקים 100 עובדים ומעלה; חובת דיווח שנתית; מינוי ממונה תעסוקה ייעודי לנושא והכנת תוכנית שנתית לעמידה ביעדים, כשאי הכנתה מהווה עבירה שבצידה קנסות בסך של כ-75 אלף שקל. אלא שהחוק מיושם בעצלתיים, כשעד כה טרם הוטלו קנסות וטרם נרשמו שינויים משמעותיים בשיעורי ההעסקה של עובדים עם מוגבלויות במקומות אלו.

הסכם קיבוצי שנחתם בשנת 2014 בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים, קבע חובת העסקה של אנשים עם מוגבלויות בשיעור של 3% גם בעסקים גדולים במגזר הפרטי עד אוקטובר 2016, אולם עד היום לא נראה כל מעקב או אכיפה אחר יישומו. צו זה הוחל בהוראת שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, על כלל המשק, ובנובמבר אותה שנה אף התקבלה החלטת ממשלה בדבר העסקת בעלי מוגבלויות במגזר הציבורי ובשירות המדינה בשיעור של 3%, והחל משנת 2017 – בשיעור של 5% אחוזים.

בכתבה מוצע לאנשים עם מוגבלויות או  צרכים מיוחדים שמחפשים עבודה בשוק, ראשית, להיות פתוחים כלפי המעסיקים בנוגע לאילוצים כאלה ואחרים, למשל ימים או שעות שבהם תאלצו להיעדר לשם טיפולים וכיוצא באלו, שכן עדיף לנהוג בשקיפות. שנית, הוא מציע לעובדים לשאול כל מה שלא ברור, דבר שיוצר רושם של התעסקות בלמידה.

מתוך Ynet

אורן הלמן למקור ראשון "החברה עוד לא השתכנעה שאנשים עם מוגבלויות הם שווים"

מתוך הכתבה

הלמן (51) מתגורר בתל־אביב, נשוי למרב, מתכנתת ב־AIG. מלבד ליה יש לו בת נוספת, שירה. הפנים שלו אולי מוכרות לכם: מתוקף תפקידו הוא מייצג לא פעם את חברת החשמל בכלי התקשורת, בין השאר בעיתות משבר. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל כאמור את "סיכוי שווה", יחד עם כשלושים מתנדבים נוספים, מהם עשרים עם מוגבלויות ועוד עשרה הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. הקהילה מתחזקת דף פייסבוק שבו כ־70 אלף חברים, דף ברשת לינקדאין ופרסומים דרך חשבון הטוויטר של הלמן. "אין אצלנו יושב ראש, נשיא או סמנכ"ל", הוא אומר. "כולנו פועלים יחד – מטפלים בפניות ומעלים תכנים לדף. ההערכה שלנו היא שכ־350 אנשים מצאו עבודה בעזרתנו. לא מזמן פרסמנו בקשה של מישהי, וקיבלנו הודעה מסמנכ"ל משאבי אנוש של מלון ריץ' קרלטון בהרצליה. הוא סיפר שזו הבחורה החמישית שנקלטת אצלם לעבודה דרך סיכוי שווה".

כשאני שואלת מדוע דווקא ההיבט התעסוקתי חשוב בעיניו כל כך, הלמן שולף כמעט באגביות משפט מצמרר: "הורה לילד שיש לו צרכים מיוחדים, חושב על שני דברים לפני השינה – מה יקרה לילד שלי כשאמות, ומה יהיה כשהילד יגיע לגיל 21 וחוק חינוך מיוחד לא יחול עוד לגביו. אני בן 51, גיל שבו הרבה אנשים צריכים לקבל החלטות לגבי ההורים שלהם, אם לשלוח אותם לדיור מוגן או לבית אבות. אבל הורים כמוני צריכים לקבל את ההחלטות האלה לגבי הילדים שלהם. האם לשלוח ילד להוסטל שבו הוא לא יכול לממש את הצרכים הבסיסיים של אדם בגילו, ממין ועד פרטיות? מצד שני, המדינה אומרת לך: או שתיקח אותו להוסטל, או שתשב איתו בבית וזו תהיה בעיה שלך.

"הרבה הורים משתפים אותי בשאלה 'מה יקרה כשנמות'. התשובה שלי היא קודם כול להפסיק לעשן ולהתחיל לעשות ספורט, כי זה מוסיף עוד עשר שנים לחיים. וברצינות, התשובה היא שאנחנו צריכים להכין את הקרקע: גם מבחינת ביסוס כלכלי, גם מבחינת סביבה תומכת, וגם מבחינת שינוי העולם. אז יכול להיות שהילדים שלנו לא ילכו לאוניברסיטה, אבל כן צריך לדאוג שהם יוכלו ללכת לעבוד ויהיו חלק מהחברה".

הרעיון למיזם שידוכי המשרות עלה מתוך השטח. "כשהילדה שלי הייתה בת שש, שכנעו אותי להתראיין, ובעקבות כך הגיעו אליי בערך אלף פניות של אנשים עם מוגבלות שאמרו לי שהם רוצים דבר אחד – לעבוד. פתאום הבנתי שיש בעיה רצינית בנושא הזה, והתחלתי ללמוד אותה לעומק. כבר בריאיון אמרתי שלדעתי צריך להעביר חוק לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה בגופים ממשלתיים, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה אני פוגע בול בפוני. כי האנשים האלה רוצים מאוד לעבוד, אבל אף אחד לא רוצה שהם יעבדו אצלו.

"היום יש בישראל יותר ממיליון אנשים עם מוגבלות – 815 אלף מבוגרים ועוד כ־250 אלף ילדים. למיליון האלה יש אמהות, אבות, אחים, אחיות, כך שאנחנו מדברים על כ־5 מיליוני ישראלים שיש להם קשר ישיר לאנשים עם מוגבלויות. אם יש מסעדה שמעסיקה אנשים עם מוגבלות ומסעדה שלא עושה זאת, איפה לדעתך המשפחות האלה יעדיפו לאכול? לי ברור שאבחר במסעדה הראשונה, כי יש לי ילדה כזאת. כלומר, הגופים שמעסיקים אנשים עם מוגבלות, יכולים גם לזכות בלקוחות.

"בנוסף, לעובדים האלה יש הרבה יתרונות: הם יציבים, נאמנים למקום העבודה, לא עוזבים משרות – גם כאלו שנחשבות שוחקות ומתאפיינות בשיעורי נטישה גבוהים. יש להם מוטיבציה ומודעות ארגונית גבוהה מאוד, הם בדרך כלל ישרים והגונים, ואלה יתרונות משמעותיים עבור מקום שמחפש עובדים. מעבר לזה, יש אנשים שהיכולות שלהם פשוט לא מנוצלות. תסתכלי על מנכ"ל בנק הפועלים היוצא אריק פינטו, שרגליו משותקות, או על מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ, שמתמודד עם לקות ראייה קשה. עובדה, אנשים כאלה יכולים למלא תפקידים משמעותיים מאוד, והמשק צריך להבין את זה.

"וצריך לזכור דבר נוסף", חותם הלמן. "אלוהים לא מתאם איתך מראש איזה ילד הוא נותן לך. כדאי לכל אדם שהחברה תהיה טובה יותר, מכילה יותר, כי מחר זה יכול לקרות גם לו. יש שיר שאני מאוד אוהב – 'אִילו ציפורים היו דוברות כבני אדם, אֵילו סיפורים היו ודאי לציפורים'. זה שיר על ילדים שנמצאים על הרצף האוטיסטי. על אנשים שלא יכולים לדבר. על אלו שאף אחד לא שומע, ואין להם אוצר מילים מספיק בשביל להגיד כל מה שהם רוצים. אלו אנשים שאנחנו לא שומעים את הסיפורים שלהם, ולא יודעים איך העולם נראה מנקודת ראותם. אילו התעניינו בהם, אולי היינו יכולים להיות הרבה יותר חכמים".

לכתבה המלאה

https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/183571/

אורן הלמן : מתוך ויקפדיה

כמה גופים עומדים ביעד העסקת עובדים עם מוגבלויות?

עובדים עם מוגבלויות

שלמה קוגן

השבוע פורסם ב Ynet , כי רק 60% מהגופים עומדים ביעד העסקת בעלי מוגבלויות וזאת על פי נתונים שהופקו בידי הביטוח הלאומי. הנתונים הופקו מתוקף תיקון 15  לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. על פי תיקון זה, גוף ציבורי אשר מונה 100 עובדים לפחות יפעל לכך שלפחות 5% מהם יהיו עובדים עם מוגבלות משמעותית. בין השאר מחויבים גופים אלו לבצע פעולות נוספות לקידום העסקת עובדים עם מוגבלויות ובהן מינוי ממונה תעסוקה אשר יהיה אמון על הנושא.

מתוך 316 גופים גדולים שנבדקו, 60% עמדו ביעד; 22% עמדו בו חלקית, עם 3.5% עד 5% מהעובדים; ב-15% הנתון היה רק 2%-3.5%; ו-3% לא עמדו ביעד כלל. ב-218 הרשויות המקומיות, כשני שלישים מהרשימה, 62% עמדו ביעד הייצוג ההולם באופן מלא.

עובדים עם מוגבלויות

סמכויות פיקוח ואכיפה בנושא יש לנציבות שבמשרד המשפטים. על פי הכתבה ב Ynet  ב-2018 הוצאו מכוחן מכתבי התראה ל-53 גופים שלא עמדו ביעד – 18 מהם עמדו בו לאחר מכן, וליתר הוצא צו שהפרתו יכולה להוביל להליך פלילי.

העסקת עובדים עם מוגבלויות – מזכה במענק

משרד הכלכלה יעביר מיליוני שקלים ל־14 מפעלים ועסקים שהצטרפו לתוכנית • ההשתתפות היא בשכר העובדים לתקופה של שלוש שנים • שר הכלכלה אלי כהן: "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול"

היום  (19.6.19) פורסם בישראל היום , כי משרד הכלכלה מתעתד להעביר מענקים כספיים בגובה של מיליוני שקלים ל 14 מפעלים ועסקים קטנים אשר התחייבו להעסיק עובדים עם מוגבלות, וזאת במסגרת מסלול מענקים המיועד לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות.

בין העסקים הזכאים למענקים ניתן למצוא את ארגון "שלוה", אשר אמור לקבל מענק של חצי מיליון ₪, חברת דאקו שתקבל מיליון וחצי ₪, ומרכז תרבות ואומנות "נא לגעת" אשר יקבל מענק בגובה של 420 אלף ₪.

מסלול התמרוץ למעסיקים מעניק למעסיקים המעוניינים לקלוט עובדים עם מוגבלויות, תמרוץ בשכרו של העובד כך שבשנת ההעסקה הראשונה יעמוד על 45% משכרו של העובד, בשנה השניה על 33% ובשנה השלישית על 22%.

שר הכלכלה אלי כהן (צילום: ויקיפדיה)

המסלול פונה למעסיקים מהמגזר השלישי, ולעוסקים מורשים. יש אפשרות לקלוט גם עובדים בחלקיות משרה.

עד כה מאז פתיחת תוכנית הסיוע מזה כארבע שנים, סייעה הרשות להשקעות ל 59 חברות אשר קלטו 152 עובדים עם מוגבלות. היקף המענק עומד על 11.6 מיליון שקל.

לדברי שר הכלכלה אלי כהן: "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול. המסלול נותן מענה הן לקושי של אוכלוסיות אלו להשתלב בשוק העבודה והן לעסקים הזקוקים לעובדים טובים ואיכותיים. אני קורא למעסיקים לעמוד בחובתם החברתית והכלכלית ולהעסיק עובדות ועובדים עם מוגבלות".

פרטים על מסלולי התמיכה ניתן לקבל באתר משרד הכלכלה והתעשייה וברשות להשקעות.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

הבוקר נתקלתי בכתבה המשמחת  בכלכליסט לפיה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית יוכשרו לבטיחות בעבודה.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

selective focus photo of gray metal folding walker
המוסד לבטיחות יכשיר עובדים עם מוגבלות

מסתבר שהתוכנית, החלה כבר בתחילת החודש במרכז העבודה השיקומי בית אקשטיין ברמלה, והיא קרויה "שגרירי בטיחות".

לפי הכתבה  התוכנית צפויה להתרחב ל-82 מרכזים שיקומיים.

התוכנית מכשירה את המשתתפים להכיר ולזהות את סיכוני הבטיחות והבריאות בעבודה.

בסיום הקורס יוכל הבוגר להגביר את הבטיחות האישית שלו ושל העובדים שבסביבתו.

בין הנושאים הנלמדים בקורס: מהי בטיחות במקום העבודה; זיהוי מפגעים וסילוקם; זיהוי סיכונים ומזעור הפגיעה; כיצד להיזהר מסיכוני חשמל, ויחידה בתחום הארגונומיה בדגש על ישיבה ועל הרמה נכונה.

בהזדמנות זו אני שוב מזכיר את האתר של המטה לשילוב אנשים שם מוגבלות בעבודה,  שמסייע במגוון תחומים :

  • ייזום פעילויות בשיתוף מעסיקים להגברת המודעות ולשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.
  • שילוב אנשים עם מוגבלות הכשירים ומעוניינים לעבוד בשוק העבודה.
  • פיתוח פרויקטים לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה.
  • קידום אנשים עם מוגבלות במקום העבודה.
  • איגום הידע הקיים בארץ ובעולם בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

בהצלחה

שלמה קוגן

הזכות לצאת לנופש גם לאנשים עם מוגבלויות

נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

לפי סקר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה החולפת, ל–14% מאזרחי ואזרחיות ישראל בני 20 ומעלה (כ–751 אלף איש) ול –37%  מבני 65 ומעלה יש מוגבלות תפקודית חמורה. לפי נתונים של משרד הכלכלה, חיים בישראל עוד 330 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים. בסך הכל, יותר ממיליון אנשים עם מוגבלויות חיים בישראל.

נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

אנשים עם מוגבלות ומשפחות מיוחדות נתקלים בדילמות רבות כשהם שוקלים לצאת לנופש. בניהן איך לנוע ממקום למקום, האם יהיה מספיק מקום בטיסה והאם המלון נגיש? צריך להבין: נגישות זו לא רק רמפה. נגישות נדרשת לחירשים, לעיוורים, לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ועוד. מלונות נגישים, הצטיידות במלווים שלהם זקוקים בעלי המוגבלויות והמכשירים המיוחדים הם אלה שבסופו של דבר מהווים את הבסיס האיתן לנופש מוצלח.

אנשים עם מוגבלויות דומים לכלל האוכלוסייה ברצון שלהם לצאת לטיול — אבל כדי להוציא אותו לפועל, הם נדרשים להרבה יותר. ארגוני העובדים, עושים עבודה חשובה בהנגשה שלו לכלל העובדים — אבל החברה הישראלית כולה צריכה לקחת על עצמה את האחריות ליצור שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות לא רק בעבודה — אלא גם בחופשה.

הנושא פורסם בכתבה בעיתון דה מרקר

 

המיזם של שני נכי צה"ל לטובת עובדים עם מוגבלויות

כפי שפורסם ב MAKO אביחי דריינוף ושראל וקנין, שני נכי צה"ל שנפצעו במהלך שירותם הקרבי, הקימו ביחד את מיזם "אופטימיסט" לפני כשנה. המיזם נולד מתוך הקושי להשתלב בשוק העבודה ומתוך הרצון שלהם להפוך את הסיפור שלהם ושל אחרים בעלי נכות או מוגבלות כלשהיא, לסיפור הצלחה אופטימי.

למעשה הם מספקים מספר שירותים תחת חברה אחת שמעדיפה להעסיק עובדים עם מוגבלות שמתקשים להשתלב בשוק העבודה. החברה עוסקת בבניית אתרי אינטרנט, דפי נחיתה, עיצוב גרפי, הקמת קמפיין שיווקי ועוד.

"העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה עיקרי של הכלכלה הישראלית. כוחם הרב בא לידי ביטוי גם ביכולתם לספק מקום תעסוקה לכלל הקבוצות באוכלוסייה ובכך, לקדם אנשים ראויים, מקצועיים ובעלי מומחיות ללא קשר למוצאם, דתם, מינם או מוגבלותם הפיזית", אומר רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, "בשל עובדה זו, במסלול "יוזמים עסק" של מערך מעוף, אנו מציעים תעריפים ייחודים לאנשים עם מוגבלות על מנת לצמצם את הפערים ולהעניק להם הזדמנות שווה".

חברות הזנק מסייעות לאנשים עם מוגבלויות – שלמה קוגן

שלמה קוגן חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים רבים החלו בשנים האחרונות לעסוק בסיוע לאנשים עם מוגבלויות. לא מדובר בצדקה: הן מאמינות, שעל הדרך ניתן גם לשפר את חייהם של מיליונים הנזקקים לכך ברחבי העולם.

ב Ynet   , התפרסמה כתבה ובה נסקרו חברות ופיתוחים שפותחו באותן החברות המסייעות לאנשים עם מוגבלויות . להלן תמצית מהכתבה לטובת מי שזקוק לסיוע של פיתוחים אלו .

שלמה קוגן עובדים עם מוגבלויות
טכנולוגיות מתקדמות לטובת עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

  1. מטופלים ועובדים עם מוגבלויות הזקוקים לפיזיותרפיה שיקומית מתקשים להתמיד בתרגילים הדרושים מהם. חברת Playwork מעודדת ומנחה מטופלים לביצוע מלא של התרגולים באמצעות משחקי וידיאו, ומציגה נתוני ביצועים, המאפשרים ניהול יעיל של תוכניות השיקום. היזמים הם אוהד דורון ותומר ינאי, ששירתו כטייסי מסוקים בצה"ל ומגיעים מתחום ניהול הפרויקטים.
  2. עיוורים או אנשים עם מוגבלויות ראייה עומדים בפני קשיים רבים ביציאה מהבית. Step Hear מתקינה במקומות ציבוריים "שלטים קוליים" המסייעים להתמצא במרחב: בכספומטים, בבתי מרקחת, במעברי חציה מרומזרים תחנות אוטובוסים ועוד. בחברה אומרים כי כבר הציבו אלפי עמדות כאלה בארץ ובחו"ל.
  3. אתר "ג'ינג'ים" ( gingim.net ) של אורנה אלטמן מוקדש למשחקים לימודיים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. המשחקים כוללים הנגשה לסובלים ממגבלות מוטוריות וקוגניטיביות, עם דגש על קלות תפעול, עם עיצוב וגרפיקה נקייה, למעשה מדובר בשילוב של הנאה עם טיפול. לדברי אלטמן, 200 אלף תלמידים כבר משתמשים באתר. הוא מוצע גם בגרסה אנגלית, gingertiger, במגמת התרחבות לעולם.
  4. Voiceitt פיתחה טכנולוגיה המיועדת לאנשים עם מוגבלויות שלמה קוגן, שהדיבור שלהם לא ברור, כך שאינם יכולים לקיים שיחה: מדובר, למשל, על הסובלים משיתוק מוחין, או אוטיזם. התוכנה לומדת את דפוסי הדיבור המשובש של האדם, ואז ממירה את דבריו לטקסט רגיל – כטקסט כתוב או כהקראה קולית, מה שמאפשר לו לקיים שיחה רגילה עם אחרים. מייסדי החברה הם דני ויסברג (מנכ"ל) וסטס טיומקין (סמנכ"ל טכנולוגיות). התוכנה עדיין בפיתוח ונקווה שתצא לשוק בקרוב.
  5. חברת TuneFork, הוקמה לפני כשנה וחצי על ידי תומר שור ויואב בלאו, בוגרי יחידת המודיעין 8200. החברה פיתחה טכנולוגיה המיועדת לסייע לאנשים עם מוגבלויות שמיעה או לקשישים ששמיעתם נחלשה. התוכנה מפענחת את "טביעת השמיעה" הייחודית של המשתמש, שקיימת אצל כל אחד בדיוק כמו טביעת אצבע, ומתאימה לו אישית את רמת האודיו בסמארטפון שלו. בעזרת בדיקה עצמית מקדמית מקבל המשתמש תוצאות מדויקות ברמה קלינית, המתורגמות לפרופיל שמע אישי: אלגוריתם חכם משנה את הסאונד בסמארטפון כדי שיהיה מותאם אישית ואופטימלית לבעליו.
  6. חברת Sesame enable פיתחה אפליקציה המאפשרת לאנשים עם מוגבלויות תנועה – למשל למי שסובלים משיתוק, מפגיעה בגפיים ומניוון שרירים – להשתמש בסמארטפון כמעט כרגיל, ללא צורך בתנועות ובמגע במסך. האפליקציה עושה שימוש בטכנולוגיות ראייה ממוחשבת, ובעזרת המצלמה הקדמית של הסמארטפון מסוגלת לזהות תנועות קלות של הראש. כך, אדם יכול לשלוט בסמארטפון שלו באמצעות תנועות ראש.

הפיתוחים שנסקרו בכתבה נותנת תקווה לעובדים עם מוגבלויות , אשר יכולים להסתייע בהן ולהשתלב בצורה נאותה וקלה יותר בשוק העבודה. לצד הפיתוחים המיועדים לאנשים בוגרים , קיימים גם פיתוחים לילדים, כך שטיפול וסיוע מוקדם עשוי להקל עליהם בהשתלבות בחיים נורמטיבים.

בהצלחה שלמה קוגן

שלמה קוגן כנס לממונים על העסקת עובדים עם מוגבלויות לעובדי השלטון המקומי

שלמה קוגן המרכז השלטון המקומי והמטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, ערכו בשבוע שעבר  כנס לממונים על העסקת עובדים עם מוגבלויות מתוך מטרה להביא ליישום החוק המחייב העסקת 5% עובדים עם מוגבלות במגזר הציבורי.

d7a2d79ed793d794_d79ed795d7a0d792d7a9d7aa
עמדה מונגשת צילום: יאיר ליברמן, ויקפדיה

הכנס נערך בהשתתפות 60 רשויות מקומיות, עיריות , מועצות מקומיות ואזוריות.

פרטים אודות הכנס  הובאו באתר דבר ראשון http://www.davar1.co.il/77095/ ובניהם הובאו דברים מפי דפנה מאור ראש המטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות. ושלמה דולברג מנכ"ל מרכז השלטון המקומי , אשר נשא דברים ובהם המסר ששילוב עובדים מוגבלויות הינו בעל ערך חברתי גבוה, השלטון המקומי אמור לתת דוגמא בשילובם במגוון תפקידים התואמים את צרכיהם. וזאת למרות אי ההסכמות עם הממשלה בנוגע לאופן ביצוע הנגשת המרחב הציבורי.

דפנה מאור, ראש המטה לשילוב עובדים עם מוגבלויות אמרה כי יש להפחית את החרדות והדעות הקדומות בנושא עובדים עם מוגבלויות וכי הכנס הינו הכנס הראשון שנערך בשירות הציבורי .

שלמה קוגן הכנס הינו תוצר של צו ההרחבה אשר נחתם בספטמבר 2014 בין ארגוני המעסיקים וההסתדרות ובהתאם לאמור בו כל חברה אשר מעסיקה למעלה מ 100 עובדים מחויבת להעסיק לפחות 3% עובדים מקרב כלל העובדים,  אשר מוגדרים כעובדים עם מוגבלויות . באוגוסט 2016 נחקק חוק אשרה הרחיב את החובה על השרות הציבורי אולם העלה את אחוז העובדים ל 5%.

בהתאם לחוק, הגופים הציבוריים אשר מעסיקים למעלה מ 100 עובדים, חייבים למנות אדם לתפקיד הממונה על העסקת עובדים עם מוגבלויות . לפיכך טוענת הגב' מאור, כי בעתיד מתכנן המטה לערוך כנס  דומה עבור נציבות שירות המדינה וזאת מתוך כוונה לתת לממונים על העסקת עובדים עם מוגבלות את הכלים הנדרשים לתפקיד זה. בתוך כך, ינפק המטה מידע אודות בניית תוכנית שנתית הכולל שימוש בדוחות אקסל.

במסגרת הכנס סיפרו שלושה עובדים מהרשויות המקומיות על תהליך השתלבותם בעבודה ציבורית. עובדים אלו עם מוגבלות כדוגמת מוגבלות נפשית, CP, ועיוורון. עובדים אלו שיתפו וסיפרו על ההתאמות שנדרשו להם לצורך מילוי תפקידם.

בהמשך נערך פאנל ובו ניתן מענה לשאלות הקבל ובכלל זה בנושאים כדוגמת גיוס עובדים, הנגשת מכרזים, והנגשת מבנים.

לדברי הגב' מאור , המטה קיים תהליכים עם נציבות שירות המדינה, אשר כתוצאה מהן נוצרו מכרזים מותאמים ומכרזים ייעודיים לאנשים עם מוגבלויות ותהליכי ליווי משלב הגשת המכרז ועד לשלב ההשתלבות במקום העבודה.

המטה לשילוב עובדים עם מוגבלויות מסייע למעסיקים במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי בגיבוש תוכניות עבודה לשילוב עובדים עם מוגבלויות וביישומן. כמו כן מציע המטה חוברות מידע וכלים ליישום צו ההרחבה באתר האינטרנט תוך מתן ליווי צמוד.

שלמה קוגן

סיכום פעילות משרד העבודה והרווחה – תעסוקת אנשים עם מוגבלות – שלמה קוגן

עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

שלמה קוגן

משרד העבודה והרווחה האחראי על תעסוקת אנשים עם מוגבלות פרסום עדכון אודות פעילותו בשלושת החודשים האחרונים. בסיכום הושם דגש על יישום תיקום 15 לחוק זכויות אנשים עם מוגבלות. המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות מלווה את היישום של תיקון זה , העוסק בייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים. בהתאם לתיקון גוף ציבורי המעסיק  למעלה מ 100 עובדים מחויב לוודא כי לפחות 5% מעובדיו הם עובדים עם מוגבלות משמעותית וחובה עליו למנות ממונה להעסקת עובדים עם מוגבלות.

על פי הסקירה מתמקד המטה בשתי קבוצות של גופים ציבוריים :

  • שירות המדינה , משרדי ממשלה
  • רשויות מקומיות המעסיקות אלפי עובדים

הפעילות בשירות המדינה נחלקת לשלושה רבדים :

  1. בפגישות עם משרדי ממשלה על מנת להבין את החסמים ייחודים לכל משרד ולשם הצגת המטה והסיוע הניתן .
  2. לשם יצירת תשתיות ליישום התיקון לחוק , לרבות תהליכי דיווח נתונים, הנחיות לממוני תעסוקה , ובבניה ותחזוקה של רשימת הגופים הציבוריים. המוסד לביטוח לאומי פועל בימים אלו לריכוז המידע לצורך עיבוד וחישוב העמידה בייצוג של הגופים הציבוריים שברשימה.
  3. כמו כן מתקיימת פעילות למול נציבות שרות המדינה במטרה לבחון את תהליכי המיון והגיוס , תוך יצירה של מענים מותאמים לאנשים עם מוגבלות. נמצא כי קיים חסם בכניסת אנשים עם מוגבלות לעבודה בשירות המדינה כבר בשלב המיון שבעיקרו הוא הליך ארוך ומובנה האורך זמן רב , דבר הגורם לרתיעה מצד אנשים עם מוגבלות מלהגיש מועמדות למשרות נחשקות. אי לכך פועל המשרד למול נציבות שרות המדינה, שלמה קוגן, מתוך מטרה לזהות את החסמים בתהליכי המיון והקליטה ולשם בדיקת אפשרות להגמשת תהליכים , מיפוי צורכי הדרכה לבעלי תפקידים בצמתים מרכזיות בתהליך עצמו.

עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
מטה תמיכה למעסיקים – תעסוקת עובדים עם מוגבלות

במסגרת הרשויות המקומיות, נעשית פעילות משותפת למול המרכז השלטון המקומי,  אשר פועל לרתימת הרשויות   למען קליטת אנשים מוגבלויות במסגרת עבודת הרשויות.  בהתאם לכך בתאריך 17.7.19 אמור להתקיים יום עיון ראשון לממונים על תעסוקת אנשים עם מוגבלות ברשויות המקומיות שבו יקבלו כלים מעשיים ליישום.

גם במסגרת הפעילות ברשויות , קיימת כוונה לחשוף את החסמים המונעים מעובדים עם מוגבלויות להשתלב בפעילות של הרשויות .

המטה מדווחים כי הם זוכים לשיתוף פעולה הן במשרדי הממשלה , והן במרכז לשלטון  המקומי , החיוניים להצלחת המשימה של שילוב עובדים עם מוגבלויות בשוק העבודה .

 

נוסף על כך פרסם המטה, כי מעסיק המעוניין להעסיק עובדים עם מוגבלות יהיה זכאי לייעוץ בנושא ולסיוע בהשאלת ציוד הדרוש לעובד עם מוגבלות . ולשם יצירת סביבת עבודה נגישה לאנשים עם מוגבלויות. הייעוץ ניתן על ידי מורשה נגישות השירות.

השירות ניתן למעסיקים מכל הארץ. 03-954-3315 :פקס | 03-954-3314 :‘טל office@hatamot.org | www.hatamot.org

המטה פועל בשיתוף הקרן לפיתוח שירותים לנכים מטעם המוסד לביטוח לאומי ויד שרה, המשיקים שירות חדש: מרכז להשאלת ציוד והתאמות למעסיקים משלבים ידיים יחד בהליך יעיל ומהיר.

בהצלחה

שלמה קוגן

פרופ' מייקל שטיין, משפטן מוביל בתחום אנשים עם מוגבלויות מתראיין לגלובס וסוקר את המצב בתחום במדינת ישראל

שלמה קוגן

שלמה קוגן

היום הזדמן לי לקרוא כתבה מעניינת בגלובוס אודות ראיון שנערך עם פרופסור מייקל שטיין. פרופ' שטיין הוא אדם עם מוגבלות המרותק לכיסא גלגלים ותחום התמחותו הוא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הוא מסתובב בעולם מתוך מטרה לקדם את מעמדם של אנשים עם מוגבלות ובתוך כך הוא הספיק לעבוד בכ 40 מדינות. במסגרת זו הוא תרם רבות לניסוח האמנה של האו"ם בנושא זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אמנה זו אומצה וחלה גם במדינת ישראל.

פרופ' שטיין מציין לטובה את מדינת ישראל בכל הנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתוך הקהילה. כמו כן הוא מציין לטובה גם את נושא הנגישות , הדבר ניכר באמצעי התחבורה הציבוריים , מעליות ושילוב שפת הסימנים בשידורי הטלוויזיה.

שלמה קוגן
פרופ שטיין

לישראל הוא מגיע אחת לשנה , תוך שהוא מסייע לדון בדרכים לשיפור הכנס בנושא אנשים עם מוגבלויות ושוויון בחברה.

הוא הקים את פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. לנושא זה הוא הגיע לאחר התמודדות אישית עם נושא המוגבלות.

פרופ' שטיין מגולל בכתבה את קורותיו מאז ביקש להתקבל לאוניברסיטה תוך שהוא נתקל בקשיי נגישות בסיסיים. לאחר סיום לימודיו והסמכתו כעורך דין נתבקש להעביר את הקורס הראשון של זכויות אנשים עם  מוגבלות במסגרת האוניברסיטה.

בהתייחס לסוגיית הקצבאות ומהלך העלאת הקצבה לאחרונה, סבור פרופ' שטיין  כי יש לקצר את תקופת העלאת הקיצבה כך שלא תארך 5 שנים, כמו כן לדעתו אין לפגוע בקצבה לאלו היוצאים לעבודה.

מניסיונו מעיד שטיין, כי יש לכפות בחקיקה העסקת אנשים עם מוגבלויות שלולא כן המעסיקים נמנעים מלפעול בנושא. בישראל אומנם החוק מחייב את המעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות אולם הוא תקף רק עבור חברות גדולות.

ישנם שלושה גורמים המשפיעים על אנשים עם מוגבלות האחד היא הממשלה השני הם בעלי הארגונים והשלישי הוא האדם עצמו .

לדעת פרופ' שטיין, יש עדיין לקדם את נושא החינוך של ילדים עם מוגבלויות במדינת ישראל.