הקושי של אנשים עם מוגבלויות למצוא עבודה

השבוע (7.12.19) התפרסמה כתבתו של ביל פרנקל ב Ynet אודות הקושי של אנשים עם מוגבלויות להתקבל למקום עבודה. הובא סיפורה של גליה סגל (37) שהעזה לשתף במצבה הרפואי את מעסיקיה באחד ממקומות העבודה שבהם הועסקה בשנים האחרונות, ואז הראו לה פחות או יותר את הדרך החוצה. ולצערה זה קרה בדיוק כשלקתה בהתקף דיפרסיה. "לא הצלחתי לכתוב אפילו סמס שאני לא יכולה לבוא לעבודה, ואחי ניסח מייל במקומי, שמתאר את המצב, אני לא זוכרת מה בדיוק ענו, לא באמת התפטרתי ולא פוטרתי, סוג של התפוטרתי. זרקו את הכדור בחזרה אלי ושם זה נגמר, בדרך אלגנטית, בלי שהשאירו לי באמת ברירה. המקום היחיד שנחשפתי בו, אמר לי ביי ", היא מספרת.

סגל מאובחנת כחולה במאניה דיפרסיה החל משנות ה-30 לחייה. עקב כך נקבע לה נכות בשיעור של 50% ואובדן כושר עבודה של 100%.

למרות ניסיונותיה לחזור ולהשתלב בשוק העבודה, היא נתקלה שוב ושוב בקשיים שהביאו אותה להשהות את המאמצים כרגע, ובמקום זאת לצאת לעצמאות ולהתפרנס מהרצאות שהיא מעבירה אודות אופן התמודדותה עם המחלה.

"במהלך שבע השנים הללו, מאז שאובחנתי, החיים שלי התנהלו כמו על רכבת הרים, כשמדי חצי שנה, פחות או יותר, או שהגיע דיכאון והפיל אותי, או שהגיעה מאניה והוציאה אותי מכל המסלול. היו לא מעט ניסיונות מהצד שלי לחזור לעבוד כשכירה, אבל זה הצליח לי עד הנקודה שבה שוב יצאתי מאיזון. בשלב מסוים לא הייתי מסוגלת יותר והחלטתי לחשב מסלול מחדש ולצאת לדרך עצמאית".

למרות שהיא אינה פוסלת מצב שבו תחזור לעבוד כשכירה, היא עדיין לא רואה את זה קורה. "כרגע זה נובע ממקום של פחד, כי אני אחרי תקופה מסוימת שלא ניסיתי לחזור לשוק העבודה. זה לא קל לחזור במלוא הביטחון אחרי הרבה שנים שנעות בין 'כן' ל'לא' וחוזר חלילה, אבל אני עושה עבודה עצמית, כי אני לא יכולה לחכות ליום שבו ארוויח את הכסף שלי בזכות עצמי ולא אזדקק לשקל אחד מהמדינה.

"מצד שני, אני חושבת שאין מספיק הכנה והכלה לצד של העובדים, בעיקר כלפי מגבלות שקופות כמו שלי, שלא רואים אותן. אין לי ספק שהרבה אנשים עם הפרעות נפשיות למשל, לא יבואו ויגידו את זה למעסיק, ואם הם יגידו, ספק עד כמה יקבלו את זה. זה יהיה מדהים אם נגיע לשלב שבוא אוכל לשתף את המנהלים שלי בכך שיש לי מאניה דיפרסיה".

אור אפריים(25), הוא אדם נוסף אשר נפצע קשה בראשו במבצע צוק איתן ועבר הליך שיקום ארוך, הוא החליט לוותר מיוזמתו על הקצבה וביקש לשוב לשוק העבודה. דרכו צלחה לו כשהתקבל לפני כשנתיים וחצי למשרה הראשונה שאליה הגיש קורות חיים – קריאת מונים בחברת החשמל, המתאפיינת בשיעורי העסקה גבוהים של אנשים עם מוגבלויות.

החלטתו לא היתה פשוטה, היות והוא מעיד כי לפציעה נלוו גם חרדות, דכאונות וחששות שמא יתקשה במציאת עבודה. "ראיתי את כל החברים שלי מתקדמים בחיים והרגשתי שאני חוזר אחורה", הוא מעיד. "יכולתי לשבת בבית ולקבל כסף ממשרד הביטחון, אבל אמרתי שאני לא רוצה את זה יותר ושזה לא מעניין אותי. זה השיקום שלי ואני אעשה אותו בעצמי, ועובדה שהצלחתי". אולם לאחר שנה בתפקיד ביקש והתקדם לתפקיד של עובד רשת, הכולל אחריות על הקמת תשתיות ותיקון תקלות בשטח. בחברה מתחשבים לדבריו בצרכיו ומשחררים אותו לבדיקות ולטיפולים נדרשים. "אני בן אדם שלא יכול לשבת במשרד, חייב עבודה עם תזוזה", הוא מספר. "גדלתי במושב ואני אוהב לעבוד עם הידיים. אני מקווה להתקדם בעבודה ולהגיע רחוק".

בכתבה הובא גם סיפורה של עדי ישראל (28), שלה 100% נכות על רקע לקויות למידה, וגם היא חוותה לא מעט תלאות בחיפושי העבודה בעבר. "אני רוצה לעבוד כי זה תורם לי ועוזר לי מבחינה כלכלית וחברתית. נתקלתי בהרבה מקרים של אפליה מצד מעסיקים שלא רצו להעסיק אותי בגלל שיש לי צרכים מיוחדים". בעבר היא עבדה במשך שנתיים בבית אבות, אבל לא הצליחה להתקבל למקום אחר. היא עבדה גם במפעל לשוקולד שממנו פוטרה. במשך תקופה מסוימת עסקה בחלוקת סנדווי'צים ברעננה, אבל החליטה שהיא רוצה לעבוד במשרה מאתגרת יותר, שתאפשר לה להתקדם בחיים.

השינוי הגיע בסיועה של עמותת הבית של רונית בכפר סבא, שמסייעת בהקניית מיומנויות חברתיות לאנשים עם צרכים מיוחדים. יואב מורן, מנכ"ל קרן נדל"ן המתמחה בפרוייקטי תמ"א 38/2, פגש בישראל, שמועסקת כיום כמזכירה בחברה. לדבריה, היחס שלו היא זוכה שונה בתכלית מזה שבו נתקלה בעבר. "מקבלים אותי כפי שאני ואני מרגישה מוערכת".היא מספרת.

הקשיים שבהם נתקלו סגל אפרים ועדי מול שוק העבודה מאפיינים אנשים רבים עם מוגבלויות שונות בישראל, שמתמודדים פעמים רבות עם אפליה בקבלה לעבודה, כמו גם פיטורים על רקע מצבם. בסך הכל חיים בארץ כ-750 אלף אנשים עם מוגבלות בינונית עד חמורה, שהם כ-18% מכוח העבודה. שיעורי התעסוקה שלהם עדיין נמוכים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וזאת חרף תקנות וחקיקה מהשנים האחרונות, שנועדו לשפר את שילובם בשוק.

בין אלו נמנה התיקון לחוק שקבע חובת העסקת אנשים עם מוגבלויות בשיעור של 5% מכוח העובדים, במקומות עבודה ציבוריים וממשלתיים גדולים שמעסיקים 100 עובדים ומעלה; חובת דיווח שנתית; מינוי ממונה תעסוקה ייעודי לנושא והכנת תוכנית שנתית לעמידה ביעדים, כשאי הכנתה מהווה עבירה שבצידה קנסות בסך של כ-75 אלף שקל. אלא שהחוק מיושם בעצלתיים, כשעד כה טרם הוטלו קנסות וטרם נרשמו שינויים משמעותיים בשיעורי ההעסקה של עובדים עם מוגבלויות במקומות אלו.

הסכם קיבוצי שנחתם בשנת 2014 בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים, קבע חובת העסקה של אנשים עם מוגבלויות בשיעור של 3% גם בעסקים גדולים במגזר הפרטי עד אוקטובר 2016, אולם עד היום לא נראה כל מעקב או אכיפה אחר יישומו. צו זה הוחל בהוראת שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, על כלל המשק, ובנובמבר אותה שנה אף התקבלה החלטת ממשלה בדבר העסקת בעלי מוגבלויות במגזר הציבורי ובשירות המדינה בשיעור של 3%, והחל משנת 2017 – בשיעור של 5% אחוזים.

בכתבה מוצע לאנשים עם מוגבלויות או  צרכים מיוחדים שמחפשים עבודה בשוק, ראשית, להיות פתוחים כלפי המעסיקים בנוגע לאילוצים כאלה ואחרים, למשל ימים או שעות שבהם תאלצו להיעדר לשם טיפולים וכיוצא באלו, שכן עדיף לנהוג בשקיפות. שנית, הוא מציע לעובדים לשאול כל מה שלא ברור, דבר שיוצר רושם של התעסקות בלמידה.

מתוך Ynet

אורן הלמן למקור ראשון "החברה עוד לא השתכנעה שאנשים עם מוגבלויות הם שווים"

מתוך הכתבה

הלמן (51) מתגורר בתל־אביב, נשוי למרב, מתכנתת ב־AIG. מלבד ליה יש לו בת נוספת, שירה. הפנים שלו אולי מוכרות לכם: מתוקף תפקידו הוא מייצג לא פעם את חברת החשמל בכלי התקשורת, בין השאר בעיתות משבר. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל כאמור את "סיכוי שווה", יחד עם כשלושים מתנדבים נוספים, מהם עשרים עם מוגבלויות ועוד עשרה הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. הקהילה מתחזקת דף פייסבוק שבו כ־70 אלף חברים, דף ברשת לינקדאין ופרסומים דרך חשבון הטוויטר של הלמן. "אין אצלנו יושב ראש, נשיא או סמנכ"ל", הוא אומר. "כולנו פועלים יחד – מטפלים בפניות ומעלים תכנים לדף. ההערכה שלנו היא שכ־350 אנשים מצאו עבודה בעזרתנו. לא מזמן פרסמנו בקשה של מישהי, וקיבלנו הודעה מסמנכ"ל משאבי אנוש של מלון ריץ' קרלטון בהרצליה. הוא סיפר שזו הבחורה החמישית שנקלטת אצלם לעבודה דרך סיכוי שווה".

כשאני שואלת מדוע דווקא ההיבט התעסוקתי חשוב בעיניו כל כך, הלמן שולף כמעט באגביות משפט מצמרר: "הורה לילד שיש לו צרכים מיוחדים, חושב על שני דברים לפני השינה – מה יקרה לילד שלי כשאמות, ומה יהיה כשהילד יגיע לגיל 21 וחוק חינוך מיוחד לא יחול עוד לגביו. אני בן 51, גיל שבו הרבה אנשים צריכים לקבל החלטות לגבי ההורים שלהם, אם לשלוח אותם לדיור מוגן או לבית אבות. אבל הורים כמוני צריכים לקבל את ההחלטות האלה לגבי הילדים שלהם. האם לשלוח ילד להוסטל שבו הוא לא יכול לממש את הצרכים הבסיסיים של אדם בגילו, ממין ועד פרטיות? מצד שני, המדינה אומרת לך: או שתיקח אותו להוסטל, או שתשב איתו בבית וזו תהיה בעיה שלך.

"הרבה הורים משתפים אותי בשאלה 'מה יקרה כשנמות'. התשובה שלי היא קודם כול להפסיק לעשן ולהתחיל לעשות ספורט, כי זה מוסיף עוד עשר שנים לחיים. וברצינות, התשובה היא שאנחנו צריכים להכין את הקרקע: גם מבחינת ביסוס כלכלי, גם מבחינת סביבה תומכת, וגם מבחינת שינוי העולם. אז יכול להיות שהילדים שלנו לא ילכו לאוניברסיטה, אבל כן צריך לדאוג שהם יוכלו ללכת לעבוד ויהיו חלק מהחברה".

הרעיון למיזם שידוכי המשרות עלה מתוך השטח. "כשהילדה שלי הייתה בת שש, שכנעו אותי להתראיין, ובעקבות כך הגיעו אליי בערך אלף פניות של אנשים עם מוגבלות שאמרו לי שהם רוצים דבר אחד – לעבוד. פתאום הבנתי שיש בעיה רצינית בנושא הזה, והתחלתי ללמוד אותה לעומק. כבר בריאיון אמרתי שלדעתי צריך להעביר חוק לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה בגופים ממשלתיים, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה אני פוגע בול בפוני. כי האנשים האלה רוצים מאוד לעבוד, אבל אף אחד לא רוצה שהם יעבדו אצלו.

"היום יש בישראל יותר ממיליון אנשים עם מוגבלות – 815 אלף מבוגרים ועוד כ־250 אלף ילדים. למיליון האלה יש אמהות, אבות, אחים, אחיות, כך שאנחנו מדברים על כ־5 מיליוני ישראלים שיש להם קשר ישיר לאנשים עם מוגבלויות. אם יש מסעדה שמעסיקה אנשים עם מוגבלות ומסעדה שלא עושה זאת, איפה לדעתך המשפחות האלה יעדיפו לאכול? לי ברור שאבחר במסעדה הראשונה, כי יש לי ילדה כזאת. כלומר, הגופים שמעסיקים אנשים עם מוגבלות, יכולים גם לזכות בלקוחות.

"בנוסף, לעובדים האלה יש הרבה יתרונות: הם יציבים, נאמנים למקום העבודה, לא עוזבים משרות – גם כאלו שנחשבות שוחקות ומתאפיינות בשיעורי נטישה גבוהים. יש להם מוטיבציה ומודעות ארגונית גבוהה מאוד, הם בדרך כלל ישרים והגונים, ואלה יתרונות משמעותיים עבור מקום שמחפש עובדים. מעבר לזה, יש אנשים שהיכולות שלהם פשוט לא מנוצלות. תסתכלי על מנכ"ל בנק הפועלים היוצא אריק פינטו, שרגליו משותקות, או על מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ, שמתמודד עם לקות ראייה קשה. עובדה, אנשים כאלה יכולים למלא תפקידים משמעותיים מאוד, והמשק צריך להבין את זה.

"וצריך לזכור דבר נוסף", חותם הלמן. "אלוהים לא מתאם איתך מראש איזה ילד הוא נותן לך. כדאי לכל אדם שהחברה תהיה טובה יותר, מכילה יותר, כי מחר זה יכול לקרות גם לו. יש שיר שאני מאוד אוהב – 'אִילו ציפורים היו דוברות כבני אדם, אֵילו סיפורים היו ודאי לציפורים'. זה שיר על ילדים שנמצאים על הרצף האוטיסטי. על אנשים שלא יכולים לדבר. על אלו שאף אחד לא שומע, ואין להם אוצר מילים מספיק בשביל להגיד כל מה שהם רוצים. אלו אנשים שאנחנו לא שומעים את הסיפורים שלהם, ולא יודעים איך העולם נראה מנקודת ראותם. אילו התעניינו בהם, אולי היינו יכולים להיות הרבה יותר חכמים".

לכתבה המלאה

https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/183571/

אורן הלמן : מתוך ויקפדיה

כמה גופים עומדים ביעד העסקת עובדים עם מוגבלויות?

עובדים עם מוגבלויות

שלמה קוגן

השבוע פורסם ב Ynet , כי רק 60% מהגופים עומדים ביעד העסקת בעלי מוגבלויות וזאת על פי נתונים שהופקו בידי הביטוח הלאומי. הנתונים הופקו מתוקף תיקון 15  לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. על פי תיקון זה, גוף ציבורי אשר מונה 100 עובדים לפחות יפעל לכך שלפחות 5% מהם יהיו עובדים עם מוגבלות משמעותית. בין השאר מחויבים גופים אלו לבצע פעולות נוספות לקידום העסקת עובדים עם מוגבלויות ובהן מינוי ממונה תעסוקה אשר יהיה אמון על הנושא.

מתוך 316 גופים גדולים שנבדקו, 60% עמדו ביעד; 22% עמדו בו חלקית, עם 3.5% עד 5% מהעובדים; ב-15% הנתון היה רק 2%-3.5%; ו-3% לא עמדו ביעד כלל. ב-218 הרשויות המקומיות, כשני שלישים מהרשימה, 62% עמדו ביעד הייצוג ההולם באופן מלא.

עובדים עם מוגבלויות

סמכויות פיקוח ואכיפה בנושא יש לנציבות שבמשרד המשפטים. על פי הכתבה ב Ynet  ב-2018 הוצאו מכוחן מכתבי התראה ל-53 גופים שלא עמדו ביעד – 18 מהם עמדו בו לאחר מכן, וליתר הוצא צו שהפרתו יכולה להוביל להליך פלילי.

העסקת עובדים עם מוגבלויות – מזכה במענק

משרד הכלכלה יעביר מיליוני שקלים ל־14 מפעלים ועסקים שהצטרפו לתוכנית • ההשתתפות היא בשכר העובדים לתקופה של שלוש שנים • שר הכלכלה אלי כהן: "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול"

היום  (19.6.19) פורסם בישראל היום , כי משרד הכלכלה מתעתד להעביר מענקים כספיים בגובה של מיליוני שקלים ל 14 מפעלים ועסקים קטנים אשר התחייבו להעסיק עובדים עם מוגבלות, וזאת במסגרת מסלול מענקים המיועד לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות.

בין העסקים הזכאים למענקים ניתן למצוא את ארגון "שלוה", אשר אמור לקבל מענק של חצי מיליון ₪, חברת דאקו שתקבל מיליון וחצי ₪, ומרכז תרבות ואומנות "נא לגעת" אשר יקבל מענק בגובה של 420 אלף ₪.

מסלול התמרוץ למעסיקים מעניק למעסיקים המעוניינים לקלוט עובדים עם מוגבלויות, תמרוץ בשכרו של העובד כך שבשנת ההעסקה הראשונה יעמוד על 45% משכרו של העובד, בשנה השניה על 33% ובשנה השלישית על 22%.

שר הכלכלה אלי כהן (צילום: ויקיפדיה)

המסלול פונה למעסיקים מהמגזר השלישי, ולעוסקים מורשים. יש אפשרות לקלוט גם עובדים בחלקיות משרה.

עד כה מאז פתיחת תוכנית הסיוע מזה כארבע שנים, סייעה הרשות להשקעות ל 59 חברות אשר קלטו 152 עובדים עם מוגבלות. היקף המענק עומד על 11.6 מיליון שקל.

לדברי שר הכלכלה אלי כהן: "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול. המסלול נותן מענה הן לקושי של אוכלוסיות אלו להשתלב בשוק העבודה והן לעסקים הזקוקים לעובדים טובים ואיכותיים. אני קורא למעסיקים לעמוד בחובתם החברתית והכלכלית ולהעסיק עובדות ועובדים עם מוגבלות".

פרטים על מסלולי התמיכה ניתן לקבל באתר משרד הכלכלה והתעשייה וברשות להשקעות.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

הבוקר נתקלתי בכתבה המשמחת  בכלכליסט לפיה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית יוכשרו לבטיחות בעבודה.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

selective focus photo of gray metal folding walker
המוסד לבטיחות יכשיר עובדים עם מוגבלות

מסתבר שהתוכנית, החלה כבר בתחילת החודש במרכז העבודה השיקומי בית אקשטיין ברמלה, והיא קרויה "שגרירי בטיחות".

לפי הכתבה  התוכנית צפויה להתרחב ל-82 מרכזים שיקומיים.

התוכנית מכשירה את המשתתפים להכיר ולזהות את סיכוני הבטיחות והבריאות בעבודה.

בסיום הקורס יוכל הבוגר להגביר את הבטיחות האישית שלו ושל העובדים שבסביבתו.

בין הנושאים הנלמדים בקורס: מהי בטיחות במקום העבודה; זיהוי מפגעים וסילוקם; זיהוי סיכונים ומזעור הפגיעה; כיצד להיזהר מסיכוני חשמל, ויחידה בתחום הארגונומיה בדגש על ישיבה ועל הרמה נכונה.

בהזדמנות זו אני שוב מזכיר את האתר של המטה לשילוב אנשים שם מוגבלות בעבודה,  שמסייע במגוון תחומים :

  • ייזום פעילויות בשיתוף מעסיקים להגברת המודעות ולשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.
  • שילוב אנשים עם מוגבלות הכשירים ומעוניינים לעבוד בשוק העבודה.
  • פיתוח פרויקטים לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה.
  • קידום אנשים עם מוגבלות במקום העבודה.
  • איגום הידע הקיים בארץ ובעולם בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

בהצלחה

שלמה קוגן

הזכות לצאת לנופש גם לאנשים עם מוגבלויות

נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

לפי סקר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה החולפת, ל–14% מאזרחי ואזרחיות ישראל בני 20 ומעלה (כ–751 אלף איש) ול –37%  מבני 65 ומעלה יש מוגבלות תפקודית חמורה. לפי נתונים של משרד הכלכלה, חיים בישראל עוד 330 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים. בסך הכל, יותר ממיליון אנשים עם מוגבלויות חיים בישראל.

נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

אנשים עם מוגבלות ומשפחות מיוחדות נתקלים בדילמות רבות כשהם שוקלים לצאת לנופש. בניהן איך לנוע ממקום למקום, האם יהיה מספיק מקום בטיסה והאם המלון נגיש? צריך להבין: נגישות זו לא רק רמפה. נגישות נדרשת לחירשים, לעיוורים, לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ועוד. מלונות נגישים, הצטיידות במלווים שלהם זקוקים בעלי המוגבלויות והמכשירים המיוחדים הם אלה שבסופו של דבר מהווים את הבסיס האיתן לנופש מוצלח.

אנשים עם מוגבלויות דומים לכלל האוכלוסייה ברצון שלהם לצאת לטיול — אבל כדי להוציא אותו לפועל, הם נדרשים להרבה יותר. ארגוני העובדים, עושים עבודה חשובה בהנגשה שלו לכלל העובדים — אבל החברה הישראלית כולה צריכה לקחת על עצמה את האחריות ליצור שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות לא רק בעבודה — אלא גם בחופשה.

הנושא פורסם בכתבה בעיתון דה מרקר

 

המיזם של שני נכי צה"ל לטובת עובדים עם מוגבלויות

כפי שפורסם ב MAKO אביחי דריינוף ושראל וקנין, שני נכי צה"ל שנפצעו במהלך שירותם הקרבי, הקימו ביחד את מיזם "אופטימיסט" לפני כשנה. המיזם נולד מתוך הקושי להשתלב בשוק העבודה ומתוך הרצון שלהם להפוך את הסיפור שלהם ושל אחרים בעלי נכות או מוגבלות כלשהיא, לסיפור הצלחה אופטימי.

למעשה הם מספקים מספר שירותים תחת חברה אחת שמעדיפה להעסיק עובדים עם מוגבלות שמתקשים להשתלב בשוק העבודה. החברה עוסקת בבניית אתרי אינטרנט, דפי נחיתה, עיצוב גרפי, הקמת קמפיין שיווקי ועוד.

"העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מנוע צמיחה עיקרי של הכלכלה הישראלית. כוחם הרב בא לידי ביטוי גם ביכולתם לספק מקום תעסוקה לכלל הקבוצות באוכלוסייה ובכך, לקדם אנשים ראויים, מקצועיים ובעלי מומחיות ללא קשר למוצאם, דתם, מינם או מוגבלותם הפיזית", אומר רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, "בשל עובדה זו, במסלול "יוזמים עסק" של מערך מעוף, אנו מציעים תעריפים ייחודים לאנשים עם מוגבלות על מנת לצמצם את הפערים ולהעניק להם הזדמנות שווה".