כתבה במעריב חשד לאפליה בשכר עובדי מדינה עם מוגבלויות

שלמה קוגן

מעריב מביא סיפור של משפטן בכיר בשירות המדינה בעל לקות ראיה אשר ביקש לבדוק אפשרות לקידום מקצועי במגזר הממשלתי בתפקידו כעוזר ראשי ליועץ משפטי.

שילוב עובדים עם מוגבלויות

בהתאם לכך ביקש העובד לגשת למכרז המיועד לאנשים עם מוגבלות שנפתח בדיוק עבור התפקיד והדרגה שהוא מתאים להם. טווח השכר הצפוי שצוין במכרז היה 7380־10,300 שקל אך באותה עת היה פתוח מכרז לאותו תפקיד ובאותה דרגה בדיוק, רק במשרד ממשלתי אחר ובמכרז 'רגיל' שבו טווח השכר המוצע שצוין היה 8,000־11,000 שקל.

המועמד לתפקיד בדק האם דרישות הסף למשרה הן שונות בין שני המכרזים, אבל בדיקותיו לא העלו דבר שהסביר את הפער בשכר הצפוי. לכן, הוא נמנע מלגשת למכרז, אבל הנורה האדומה שנדלקה אצלו הביאה אותו לפנות למרכז לעיוור בישראל.

במרכז לעיוור ערכו בדיקה ומצאו שהשכר בשירות המדינה נקבע לפי תפקיד ודרגה בלבד.  וגם העובדה שנקבע טווח שכר הוא חדש יחסית. בעקבות כך נערכה פניה לנציב שירות המדינה בפועל אולם לא נתקבלה  ממנו תשובה.

שלמה קוגן נציבות שירות המדינה הגיבה לכתבה ומסרה שאכן מדובר בשני תפקידים בעלי אותן דרישות ואותה הדרגה , היות וכך שכר הבסיס זהה בשניהם . ואולם טווח השכר שפורסם הוא על דעת המשרדים המפרסמים ובאחריותם. על פי חישוב שהמשרד הרלוונטי מבצע עם החשב שלו וכולל רכיבי שכר שונים הניתנים לעובד במשרה הספציפית מעבר לשכר הבסיס. מכאן נובע גם השוני.