חברת "המשקם" אירחה קבוצות מאפריקה , איטליה והאיטי

שלמה קוגן

באתר פ"תנטו פורסם כי חברת "המשקם" אירחה קבוצות מאפריקה, איטליה והאיטי במטרה ללמדם כיצד לפתוח ולהקים עסק חברתי לאומי.

עסקים שכאלו תורמים הן לחברה והן למשק. האורחים מגיעים ממדינות אשר נושא זה עדיין אינו מפותח דיו והגיעו לישראל על מנת להתרשם מפעילותה של חברת "המשקם" .

את המשלחות מלווה משרד החוץ , "כרמל" – המרכז להכשרה , אשר מגיעות לסיורים מקצועיים במפעלים של חברת "המשקם" .

 

 

d794d79ed7a9d7a7d79d
באדיבות חברת המשקם

מנכ"ל חברת המשקם ערן זיני נשא דברים בפני המשלחות תוך שהוא מדגיש  את חשיבות שילובם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. חברת המשקם מעסיקה 3,000 עובדים עם מוגבלויות , ולחברה  30 מפעלים מצליחים המהווים הוכחה לשילוב מצליח ורווחי של עובדים עם מוגבלויות.

פרופ' מייקל שטיין, משפטן מוביל בתחום אנשים עם מוגבלויות מתראיין לגלובס וסוקר את המצב בתחום במדינת ישראל

שלמה קוגן

שלמה קוגן

היום הזדמן לי לקרוא כתבה מעניינת בגלובוס אודות ראיון שנערך עם פרופסור מייקל שטיין. פרופ' שטיין הוא אדם עם מוגבלות המרותק לכיסא גלגלים ותחום התמחותו הוא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הוא מסתובב בעולם מתוך מטרה לקדם את מעמדם של אנשים עם מוגבלות ובתוך כך הוא הספיק לעבוד בכ 40 מדינות. במסגרת זו הוא תרם רבות לניסוח האמנה של האו"ם בנושא זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. אמנה זו אומצה וחלה גם במדינת ישראל.

פרופ' שטיין מציין לטובה את מדינת ישראל בכל הנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתוך הקהילה. כמו כן הוא מציין לטובה גם את נושא הנגישות , הדבר ניכר באמצעי התחבורה הציבוריים , מעליות ושילוב שפת הסימנים בשידורי הטלוויזיה.

שלמה קוגן
פרופ שטיין

לישראל הוא מגיע אחת לשנה , תוך שהוא מסייע לדון בדרכים לשיפור הכנס בנושא אנשים עם מוגבלויות ושוויון בחברה.

הוא הקים את פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד. לנושא זה הוא הגיע לאחר התמודדות אישית עם נושא המוגבלות.

פרופ' שטיין מגולל בכתבה את קורותיו מאז ביקש להתקבל לאוניברסיטה תוך שהוא נתקל בקשיי נגישות בסיסיים. לאחר סיום לימודיו והסמכתו כעורך דין נתבקש להעביר את הקורס הראשון של זכויות אנשים עם  מוגבלות במסגרת האוניברסיטה.

בהתייחס לסוגיית הקצבאות ומהלך העלאת הקצבה לאחרונה, סבור פרופ' שטיין  כי יש לקצר את תקופת העלאת הקיצבה כך שלא תארך 5 שנים, כמו כן לדעתו אין לפגוע בקצבה לאלו היוצאים לעבודה.

מניסיונו מעיד שטיין, כי יש לכפות בחקיקה העסקת אנשים עם מוגבלויות שלולא כן המעסיקים נמנעים מלפעול בנושא. בישראל אומנם החוק מחייב את המעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות אולם הוא תקף רק עבור חברות גדולות.

ישנם שלושה גורמים המשפיעים על אנשים עם מוגבלות האחד היא הממשלה השני הם בעלי הארגונים והשלישי הוא האדם עצמו .

לדעת פרופ' שטיין, יש עדיין לקדם את נושא החינוך של ילדים עם מוגבלויות במדינת ישראל.

 

נחנך מפעל מחודש ברמת השרון של חברת המשקם

שלמה קוגן

חברת "המשקם" חנכה מפעל מחודש ברמת השרון המעסיק עובדים עם מוגבלויות.
חברת "המשקם", הינה חברה חברתית המקדמת העסקת עובדים עם מוגבלותיות ומעסיקה בעצמה עובדים עם מוגבלויות בכל רחבי הארץ.
החברה שמה דגש בשנים האחרונות על התחום העיסקי כך שהפעילות של עובדיה הינה פעילות המניבה רווח ופעילות עיסקית לכל דבר ועניין.

החברה פעלה בשיתוף פעולה עם עיריית רמת השרון לשיקום המפעל הישן בעיר רמת השרון. במסגרת זו נערך טקס פתיחת המפעל שבו השתתף ראש העיר, ומנכ"ל חברת המשקם ובנוסף להם עובדים מטעם החברה.

המפעל עבר שיקום מסיבי והותאם לצרכים הנדרשים.

במסגרת הטקס נשאו דברים ראש העירייה ומנכ"ל חברת המשקם . ראש העיר הזכיר את פעילות העירייה בשילוב עובדים עם מוגבלויות. כמו כן הציג ראש העירייה את החשיבות שבשילוב עובדים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

מנכ"ל המשקם נשא אף הוא דברים וברך את העובדים תוך הדגשת התאמת המפעל לצרכי העובדים.

תיקון לחוק לרון לשנת 2017 שלמה קוגן

התיקונים שיעודדו את בעלי המוגבלויות להשתלב בשוק העבודה

בהתאם לחוק ההסדרים לשנים 2017 -2018 הוכנסו שינויים אשר מיטיבים עם נכים מקבלי קצבת הנכות הכללית מהביטוח הלאומי.

אחד התיקונים המשמעותיים בתיקון זה מעודד אנשים עם מוגבלויות להשתלב בשוק העבודה באמצעות הגדלת סכום ההכנסה מעבודה שניתן להרוויח ולהמשיך לקבל קצבת נכות  מלאה.

בעקבות התיקון התחלת הקיזוז מהקצבה תהיה משכר בסכום 2,745 ש"ח במקום 2,031 ש"ח .

כמו כן הורחב מעגל הזכאים לקצבה , והקצבה הנוספת תשולם לנכים עם דרגת נכות רפואית של 40% ומעלה (במקום 50% ומעלה). כמו כן יוגדלו הקצבאות  הנוספות לשאר הזכאים. התוספת לקצבה החודשית הנוספת תגדל מ- 44 ₪ ועד 150 ₪  לפי גובה הנכות הרפואית.

ביטול המונח "קצבת עידוד"-   נכה אשר הכנסותיו יעלו על 60% מהשכר הממוצע במשק  5,804 ש"ח (החל ב- 01.01.17) ימשיך לקבל קצבת נכות, ויוכל להגדיל את הכנסותיו מבלי  צורך ב – 12 חודשי זכאות לקצבה, כפי שהיה נדרש עד כה.

שלמה קוגן עובדים עם מוגבלויות

ביטול שלילת קצבת נכות עקב תשלום דמי מחלה

שינוי נוסף החל מ 1.1.2017  לפי נכה המקבל דמי מחלה ממקום העבודה , יוכל לקבל קצבת נכות בתנאי שהוא עומד במבחן ההכנסות.

ביטול הבדיקה מחדש של כושר ההשתכרות לנכה שהשתלב בעבודה 

נכה אשר הפסיק לקבל קצבת נכות בעקבות עלייה בהכנסותיו ויש לו דרגת אי כושר תקפה, יוכל לחזור ולהמשיך ולקבל קצבה ללא בדיקה מחדש.

עם זאת חשוב לציין כי ישנם כאלו אשר מותחים ביקורת על תיקון חוק לרון הבולט שבהם הוא אורן הלמן , ראו מאמר שלו לדוגמא בעיתון כלכליסט מיום 16.4.17 . עיקר הביקורת נסוב סביב העובדה שנכה אשר משתכר מעל 2,700 ש"ח מאבד את זכאותו לקצבה. ראו פוסט שלי בנושא זה מיום 18.4.17.

על פי הביקורת צפוי שאנשים עם נכות ימנעו מלצאת לעבוד או שיעבדו ללא דיווח "בשחור" . הדבר נובע מהעובד שעל מנת להרוויח 6,000 שקלים ברוטו לחודש הם צפויים להפסיד  2,700 ש"ח בחודש.

אורן מציג את הטיעון הבא : על פי התחשיב  נכה אשר מרוויח 2,700 ש"ח ברוטו לחודש, ימשיך ויקבל את קצבת הנכות בסך 2,300 ש"ח המסתכמים  בסך של 5,000 ש"ח ברוטו לחודש . ואולם אם הנכה עובד ומרוויח סכום נוסך של כאלף ש"ח המגיע ל 6,000 ש"ח ברוטו לחודש הרי שהוא צפוי להפסיד את כל קצבתו כך שכדי להרוויח  עוד 1,000 שקל, הנכה מפסיד 2,300 שקל.

שלמה קוגן 

שלמה קוגן נציבות שרות המדינה מודיעה על פתיחת מאגר סטודנטים לאיוש משרות

שלמה קוגן הנציבות הודיעה על פתיחת מאגר סטודנטים לאיוש של משרות סטודנט.

מישרת הסטודנט מהווה הזדמנות עבור סטודנט עם מוגבלות להשתלב בעבודה משמעותית במקצוע אותו הוא לומד.

מישרת הסטודנט מיועדת לכל סטודנט שיש לו אופק לימודי של שנה וחצי,בתואר שני או ראשון.

יש לציין הנציבות מאפשרת לסטודנטים העובדים במשרות סטודנט, ואשר צברו ניסיון בתקופת העסקתם במשרדי הממשלה להגיש מועמדותם למכרזים לאיוש משרות  בשירות המדינה בכפוף לעמידה בתנאים שייקבעו כעבור 18 חודשי עבודה.

זוהי החלטה חשובה של הנציבות מכיוון שהיא מאפשרת לסטודנט עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה באמצעות קליטה לשרות המדינה.

שלמה קוגן 1

בהמשך תפורסם הנחיה מטעם המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בדבר הליך מקדים הכולל הערכת עובד לסטודנט המועסק ובחינת התאמתו לתפקיד. כמו כן נבחנת האפשרות לתת העדפה מתקנת לסטודנטים עם מוגבלויות למען שיפור הסיכויים לקליטה בשרות המדינה.

שלמה קוגן הסטודנטים המעוניינים להכלל המאגר אמורים להגיש מועמדות מקוונת באתר של הנציבות . אותם סטודנטים יעבור מיונים קוגנטבים וחיצוניים. בדיקות עמידה בדרישות סף .

רק סטודנטים שירשמו למאגר יוכלו להיבחר למשרה. יש להגיש מועמדות למאגר הסטודנטים דרך האתר של הנציבות עד לתאריך 30.4.2017

 

בהצלחה לכולם

 

שלמה קוגן

 

 

האם חוק לרון טוב או רע לנכים?

בעת האחרונה אנו עדים לפעילותו של אורן הלמן , (המשמש בין השאר כמייסד דף הפייסבוק "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה) בהובלת מהלך לשינוי חוק לרון.
השבוע הוא כתב מאמר בעיתון כלכליסט בנושא זה : הקישור לכתבה

חוק לרון (שנכנס לתוקף מלא ב-1 אוגוסט 2009) מביא למצב שבו כאשר נכה המקבל קיצבת נכות יוצא לעבוד ומשתכר שכר העולה על 6,000 ש"ח (ביחד עם קצבת הנכות) מאבד את זכאותו לקצבת הנכות.

אורן ממחיש את הנושא בדוגמה הבאה:

נכה שמרוויח 2,700 שקל בחודש, ממשיך לקבל את קצבת הנכות בהיקף 2,300 שקל ובסה״כ 5,000 שקל ברוטו. אם הוא ״מעז״ להרוויח עוד 1,000 שקל, כלומר 6,000 שקל ברוטו – הוא יפסיד את כל הקצבה שלו. כלומר, בכדי לקבל עוד 1,000 שקל, הוא מפסיד 2,300 שקל.

למרות שרבים מבקרים את חוק לרון, אין תמימות דעים בנוגע לכך שהוא אכן פוגע בציבור הנכים , התומכים בחוק מציינים כי מטרתו של החוק היתה לאפשר לנכים לצאת לעבודה ולהמשיך לקבל קצבת נכות, אכן כאשר מגיעים להכנסה גבוהה יחסית הנכה נפגע.

עיקר הביקורת שמעלה אורן מתבססת על הטיעונים הבאים :
1. החוק פוגע קשות במוטיבציה של אנשים עם מוגבלות לעבוד. והמדינה מפסידה מיליארדים בכל שנה בגלל זה – ביטול של המס הזה יביא לצמיחה ויכניס כסף רב לאוצר המדינה.
2.קצבאות הנכות אמורות לכסות את ההוצאות הגדולות שיש לאנשים עם צרכים מיוחדים בגלל מצבם הבריאותי וללא קשר להכנסתם .

באמצעות נייר העמדה שהועבר על ידי אורן לצוות לבחינת נושא קצבאות הנכות, התבקש הצוות לשנות את המצב לפיו נכה שעובד ומאבד את קצבת הנכות, מאבד בנוסף גם חלק מההטבות אשר קיבל מתוקף היותו נכה וזו עוד סיבה להפרדה בין שכר עבודה וקצבאות נכות.

צילום: צביקה טישלר

המטה לשילוב עובדים עם מוגבלויות במשרד הכלכלה מדווח על  שילוב תעסוקתי של סטודנטים ואקדמאים עם מוגבלות

בשנת הלימודים 2017 , החלה לפעול תכנית חדשה המלווה סטודנטים בוגרי מוסדות אקדמאיים עם מוגבלות בהשתלבות בתעסוקה בהתאם להשכלתם וכישוריהם.

התכנית פותחה בג'וינט ישראל- תבת בשיתוף המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה והרווחה, ופועלת במוסדות האקדמאיים בפיילוט ואלו הם : אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכללת ספיר, המכללה האקדמית אחוה, הקריה האקדמית אונו, המכון הטכנולוגי בחולון והמסלול האקדמי המכללה למנהל בראשון לציון.

על פי מחקרים נמצא כי מספר שנות הלימוד הוא בין המנבאים החשובים בשילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה וכי ההשכלה נמצאה כמקדמת תעסוקה מגוונת ומביאה לשיפור באיכות החיים של אנשים עם מוגבלות.

נושא שילוב אקדמאים הוזכר בעבר בבלוג של שלמה קוגן .

בהתאם למודלים בעולם נתברר כי יש צורך בפיתוח של שירות רב-נכותי ייחודי שייתן מענה מלא לצרכיהם של סטודנטים עם מוגבלויות ויסייע בהסרת החסמים שעימם מתמודדים הסטודנטים במהלך לימודיהם.

המוסד לביטוח לאומי החל להפעיל מיזם בשנת 2011 שנקרא  "מהפכה בהשכלה הגבוהה". המיזם תמך בהקמה ושדרוג של מרכזי תמיכה רב נכותיים במוסדות להשכלה גבוהה המסייעים לסטודנטים עם מוגבלויות לסיים את התואר, עם זאת מרכזים אלו כיום נותנים ליווי לסטודנטים במהלך הלימודים ומסייעים בתחום הלימודים.

התכנית החדשה תהווה חוליה מקשרת במעבר שבין האקדמיה לשלב התעסוקה עבור אנשים עם מוגבלות אשר קיבלו הכרה מעל 20% נכות.

לתוכנית מונו רכזים אשר מלווים את הסטודנטים עם המוגבלות באופן פרטני בתקופת לימודיהם, הם מסייעים להם ברכישת כלים תעסוקתיים, מתמחים בפיתוח מערכי התמחויות לשם צבירת ניסיון תעסוקתי, עורכים סדנאות ומובילים תכנית מתוך כוונה לפתח את המסוגלות התעסוקתית ובכך לקדם השתלבות תעסוקתית איכותית של סטודנטים ובוגרים.

למעוניינים לקבל פרטים נוספים מומלץ לפנות ללינה זילברברג, מנהלת תכנית "סיפתח" org.jdcnet@linaz , 050-7204460.

"גט טקסי" נתבעת עקב סירוב לשרת בעל מוגבלות

שלמה קוגן

היום התפרסמה ידיעה לפיה חברת "גט טקסי" ושני נהגי מוניות נתבעו עקב סירובם של נהגי המוניות להעלות אדם בעל לקות ראיה עם כלב הנחיה שלו למונית.

התביעה בסך 125,000 ש"ח הוגשה על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לבית משפט השלום בתל אביב.

מדובר בארוע שבו אדם בעל מוגבלות ראיה הזמין מונית בסיוע ביתו באמצעות האפליקציה של גט טקסי אולם הנהג שהגיע סרב להעלותו למונית למרות שהובהר לנהג שהוא מחויב לעשות כן לפי החוק.

לאחר שנהג זה נסע הוזמנה מונית נוספת באמצעות האפליקציה אולם גם הנהג של מונית זו סרב להעלות את הנוסע עם כלבו למונית.

בתגובה לתביעה טענה חברת גט טקסי שהיא רק חברה מתווכת.

ארוע מצער……

שלמה קוגן

 

מרגש עד דמעות – 11 חיילים עם צרכים מיוחדים בטקס השבעה

שלמה קוגן

11 צעירים עם צרכים מיוחדים, המשתתפים בתכנית "גדולים במדים" של עמותת "יד לילד המיוחד", השתתפו השבוע בטקס השבעה לצה"ל בהשתתפות נציגי פיקוד העורף, נשיא עמותת "גדולים במדים", אלוף במיל" גבי אופיר, יעל ענתבי, סגנית ראש העיר ירושלים, משפחות וחברים.

תואר אקדמי לבעלי מוגבלויות

השבוע נתקלתי בידיעה המצורפת והמשמחת מתוך גיליון  "מצב הרוח" 24.3.17 .

הידיעה מציגה יוזמה חדשה ומבורכת בהענקת תואר אקדמאי לבעלי מוגבלויות. בשלב זה התוכנית כוללת 7 סטודנטים בבית הספר לחינוך באוניברסיטת באר שבע. בראש התוכנית עומדת פרופסור חפיצבה ליפשיץ. בפרויקט עצמו מעורבת גם דוקטור שושנה ניסים. ד"ר דליה  טל, ד"ר סיגל עדן ודוקטור אסתי איזמן. מטרת הפרויקט היא להביא את הסטודנטים לזכאות לתואר אקדמי ראשון בתוך 4-5 שנים.

התלמידים עצמם קיבלו תעודת סטודנט בשבוע שעבר והם סטודנטים בעלי יכולת קוגניטיבית נמוכה .

אין  ספק שזו הסנונית הראשונה שבעקבותיה  יבואו עוד רבים באוניברסיטאות נוספות בארץ .

בהצלחה לכולם.

שלמה קוגן

צילום: יוני רייף

העסקת עובדים עם מוגבלות משתלמת כלכלית

 

 

לאור הגידול בהעסקת עובדים עם מוגבלות הנובעת בעיקר מהחובה החוקית, חל גם שינוי בתפיסת המעסיקים לפיה העסקת עובדים עם מוגבלויות גם כדאית כלכלית.

בכתבה שפורסמה היום ב THE MARKER סוקרת יפעה סימס – מנכ"לית מיזם עסק שווה , את מאפייני העסקת עובדים עם מוגבלויות בשוק הישראלי ובכלל זה את התייחסות שוק המעסיקים בישראל לאוכלוסיה זו.

מן המאמר עולה כי קיימת עליה בכמות אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות הגבוהה מקצב העליה של האוכלוסייה הכללית. משתמע מכך כי הצורך בהעסקת עובדים אלו הולך וגדל.

כמו כן מוצגות גם היתרונות שבהעסקת עובדים עם מוגבלויות , הם סובלניים , מסורים, שירותיים,  ובסופו של דבר הם מביאים לעליה בתפוקות הארגון.

נראה שיש להם השפעה ערכית על הצוות עימו עם עובדים .

על אף החקיקה בנושא , עדיין לא נעשה די , ויש להעלות את כמות המועסקים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

המעסיקים חייבים להבין כי העסקת אנשים עם מוגבלות היא ערך ובסופו של דבר משתלמת כלכלית.

צריך רק לנסות…..

קישור לכתבה מאתר דה מרקר

 

 

 

תמונה: ניר כפרי

הקושי של הורים לילדים עם מוגבלויות בשוק העבודה

התמונה מתוך הסדרה פלפלים צהובים

קראו את הכתבה אודות הקושי של ההורים לילדים שאובחנו על הרצף האוטוסטי.

הורים אלו נאלצים להקדיש חלק ניכר מזמנם לטיפול בילדים כמו גם לשאת בהוצאות טיפול מיוחדות החל מגיל קטן.

הקושי הוא קושי פיזי נפשי וכלכלי כאחד.

עובדה זו מאלצת הורים רבים לגמישות בשעות העבודה במקום עבודתם , זאת בשעה שלא כל מעסיק מוכן או יכול  להתחשב במצבם.

ראוי שהמדינה תיתן דעתה לנושא , ותסייע להורים בחקיקה התואמת את הצרכים שלהם.

קישור לכתבה

גם חברות הייטק פועלות לשילוב עובדים עם מוגבלויות

ha575-20131030t085642

חנוך ברקת/יח"צ

חנוך ברקת משתף את היוזמה החדשה העוסקת בשילוב עובדים עם מוגבלויות בחברות הייטק כל זאת מבלי לוותר על רווחיות החברה.

השבוע   פורסמה  כתבה בעיתון גלובוס לפיה עקב מחסור בעובדים בשוק ההייטק , החלה כניסה של אוכלוסיות עובדים חדשות לשוק זה.

בתוך כך מתאר ברקת את פעילותו לשילוב עובדים ממגזרים שונים בשור ההיטק ובכלל זה גם עובדים עם מוגבלויות . השילוב בא תוך קבלת תמורה מלאה לעסק ושמירה על ריווחיות העסק.

קישור לכתבה

יוזמה חדשה : משרד הכלכלה יתמוך במפעלים הקולטים אנשים עם מוגבלויות

14890197991628_b

  • השר אלי כהן // צילום: אורן בן חקון

בהתאם לפרסום שהתפרסם ב"ישראל היום" הודיע משרד הכלכלה כי מעסיקים מהמגזר השלישי ועוסקים מורשים יקבלו מענקים ממרכז השקעות, ללא הגבלת מספר העובדים או מגבלה על היקף המשרה.

מדובר במענק שהוא בעצם סבסוד שכרו של העובד ל־36 חודשים, כאשר שיעור התמיכה בשכרו יעמוד בשנת ההעסקה הראשונה על 45% מעלות שכרו, בשנה השנייה על 33% ובשנה השלישית על 22%, ובממוצע 33% מעלות שכרו, ועד תקרה של 16,000 אלף שקלים בחודש.

 

קישור לכתבה

להתמקד ביכולות, ולא במוגבלויות

להלן קישור לכתבתו של עו"ד שווץ דן , העוסק בשילובם החלקי של עובדים עם מוגבלות בשרות הציבורי

לפי עו"ד שווץ,  הנתונים, כפי שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדאיגים מאוד: 42% בלבד מקרב האנשים עם מוגבלות חמורה מועסקים כיום, לעומת 78% מהאנשים ללא מוגבלות. כמו כן, רק 2.2% מכלל עובדי המדינה הם בעלי מוגבלות. 42% מהם התקבלו לעבודה ללא מוגבלות, ועם השנים נוצרה המוגבלות.

קישור לכתבה

ארגון נגיש – Win Win Win

יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות לישראל. צילום: ניב קנטור

לקראת הוועידה הבינלאומית לטכנולוגיה בשירות הנגישות ACCESS ISRAEL 2017 האמורה להתקיים במרץ השנה, מביא יובל וגנר , מייסד ונשיא עמותת נגישות לישראל סקירה מעולה אודות הנגשת שירותים.

בכתבה מציג יובל סקירה אודות כמות האנשים עם מוגבלות בעולם, והצורך שלהם בשירות נגיש. הוא מדגיש כי הנגשת שירות אינה בהכרח רק הנגשה פיזית כי אם גם הנגשת שירותים המותאמים לבעלי מגבלת ראות או שמיעה, או מוגבלות נפשית ושכלית.

הקידמה והטכנולוגיה המתקדמת הביאה לפיתוחם של שירותים רבים שאינם כרוכים בהכרח בהגעה לנותן השרות, קיימות דרכים נוספות כדגומת אתרי אינטרנט , מוקדי שרות טלפוני ועוד.

כפי שהבאתי בבלוג שלי סודות הניהול האתר של שלמה קוגן קיימת חקיקה המחייבת את הארגון להנגיש את שירותיו.

יובל מדגיש כי ישנם ארגונים הרואים בתחום ההנגשה השקעה ולא כהוצאה, ולפיכך על הארגון להיערך בהתאם , תוך מתן חשיבות לדרך שבה מוטמעת הנגישות בדרך יעילה.

עמותת נגישות ישראל מתמחה בליווי והטמעת הנגישות בארגונים גדולים ואף פיתחה מודל ייחודי, יעיל, פשוט וחסכוני ליישום ההנגשה.

access2000x500

קישור לאתר הוועידה הבינלאומית לטכנולוגיה

יו"ר ועד עובדי סלקום – מיה יניב, מספרת אודות המודעות לשילוב עובדים עם מוגבלות

היום התפרסמה כתבה ב"ישראל היום" בטור "דעה" של יו"ר עובדי חברת סלקום הגב' מיה יניב.

מיה מספרת על התרומה והחשיבות בשילוב עובדים עם מוגבלות בארגונים. מיה משתפת מניסיונה בהנגשת השרות לאנשים עם מוגבלות.

כל הכבוד למודעות לנושא והעלאתו לציבור.

 

שלמה קוגן

קיראו על המודל העסקי שעליו יקבל עירד אייכלר את פרס האו"ם לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה

השבוע פורסמה כתבה בכלכליסט אודות המיזם של מר אייכלר הפועל מאז 2005 וכולל עשרה מותגים. בכתבה מסביר מר אייכלר כיצד המיזם מצליח כלכלית וכיצד 600 עובדים עם מוגבלות מצאו עבודה .

בעקבות המיזם אמור מר אייכלר לזכות בפרס של האו"ם.  בשבוע הבא ייערך טקס חגיגי בווינה שבו יקבל היזם החברתי שייסד את קבוצת "שכולו טוב" פרס מטעם יוזמת Zero Project של האו"ם, הניתן למיזמים הפועלים לשיקום אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

21_l

 מפעל השוקולד של שכולו טוב. יש ביקוש למוצרים צילום: אוראל כהן

 

קישור לכתבה

שלמה קוגן

שמונה אנשים עם מוגבלות החלו ב 1.2.2017 עבודתם במשכן הכנסת

news1-13-471843898296357

חלק מן העובדים החדשים בכנסת [צילום: דוברות הכנסת, יצחק הררי]

העובדים החדשים מצטרפים לכ 18 עובדים עם מוגבלות, שכבר מועסקים בכנסת מספר שנים.

הכנסת קלטה  שמונה עובדים עם מוגבלות כעובדים מן המניין בכנסת. העובדים חלקם  עם מוגבלות שכלית וחלקם עם מוגבלות קוגניטיבית. לאחר הליך קליטה, ומפגש עם מנכ"ל הכנסת ,  שובצו במחלקה שנקבעה להם .

עובדים אלו מצטרפים ל 18 עובדים נוספים עם מוגבלות המועסקים בכנסת מזה מספר שנים. אחוז העובדים עם מוגבלויות בכנסת יעמוד כעת על כ 5% מכלל עובדי הכנסת. היעד למשרדי הממשלה ב-2017 עומד על 3% בלבד.

לפני חמישה חודשים פירסמה הכנסת, באופן תקדימי בשירות המדינה, מודעת "דרושים" המיועדת לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית או שכלית למשרות סיוע מנהלי בכנסת שירחיבו את פרויקט העסקתם בכנסת של אנשים עם צרכים מיוחדים. טופסי המכרז נוסחו לאחר עבודת מטה מקיפה של אגף בכיר משאבי אנוש בכנסת יחד עם המכון להנגשה קוגניטיבית, כך שיותאמו לאנשים עם מוגבלות להם יועד המכרז.

בעקבות המכרז, פנו לכנסת עשרות מועמדים, ובתום הליך ראיונות ומיון נבחרו שמונה בעלי תפקידים חדשים שכאמור החלו הבוקר את עבודתם בכנסת.

זוהי יוזמה מבורכת ודוגמא נהדרת לכלל המעסיקים במשק ולמשרדי הממשלה בפרט.

הכנסת היא זוכת פרס קרן של"ם לשנת 2011 עבור פעילותה לשילוב אנשים עם פיגור שכלי בתעסוקה.

כל הכבוד!!!!

מדוע נכים נאלצים לשבת בשורה הראשונה בבתי הקולנוע

גולן לקס, נכה בן 40 נשוי ואב לשניים, רואיין הבוקר בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 בעקבות סרטון שהעלה לרשת המעלה את העובדה כי נכים רבים נאלצים לשבת בשורה הראשונה בבתי הקולנוע.

לדבריו בתי הקולנוע לא ניגשים לנכים , וגם בני המשפחה של הנכים סובלים מכך. כיוון שהם נאלצים לשבת בשורה הראשונה או שהם נאלצים להיפרד ולשבת במקום מרוחק.

בסרטון מעלה בנו של גולן את הקושי שלו לשבת במרוחק מאביו במהלך הקרנת הסרט ובכך נפגעת חווית הצפיה שלו.

לסרטון

שלמה קוגן

נכים אינם זכאים למשכנתא – הכנסת נרתמת לסייע

knesset_building_edited

תמונה: מתוך ויקיפדיה

השבוע נחשפתי לכתבה ברדיו לפיה נתברר לי כי נכים (ובכלל זה נכי צה"ל) אינם יכולים לקבל משכנתא  בבנקים עקב סירוב עקב סירובם של חברות הביטוח  לבטח את הנכים בביטוח חיים.

מסתבר במצב מקומם זה הועלה השבוע במסגרת דיוניה של וועדת הכספים בכנסת. מתוך כוונה למצוא לנושא פתרון.

חברת הכנסת קרין אלהרר העלתה הצעת חוק בנושא ואליה הצטרפו חברי כנסת רבים מסיעות רבות , כל זאת במטרה לתקן את המעוות.

הדיון הסתיים ללא תוצאות מעשיות ואולם יו"ר הוועדה ח"כ גפני ביקש ממשרדי הממשלה הרלוונטים להשלים נתונים בתוך שבועיים על מנת שיהיה ניתן להמשיך לטפל בנושא.

כל הכבוד על היוזמה.

קישור לפרוטוקול הוועדה

שלמה קוגן

 

אתר האינטרנט של חברת החשמל נגיש לאנשים עם מוגבלות

השבוע נתבשרנו כי חברת חשמל סיימה את תהליך הנגשת אתר האינטרנט , כמעט באופן מלא.

בהתאם לתקנות נגישות השירות, שנקבעו ע"י נציבות שוויון זכויות במשרד המשפטים, כל אתר אינטרנט חדש שיעלה לאוויר חייב להיות מותאם ונגיש לבעלי מוגבלות. לפי התקנות, אתרים קיימים יהיו חייבים להיות נגישים החל מאוקטובר 2017.

אתר האינטרנט של חברת החשמל מאפשר מתן שירות זמין המאפשר עצמאות ללקוח,. על פי הערכת חברת החשמל , בזכות הנגשת האתר מספר הגולשים יגדל ולפיכך, יגדל השימוש בשירות העצמי באתר האינטרנט, מה שיביא לחיסכון במשאבי החברה – מהלך משמעותי לטובת הלקוחות והחברה.

 

 

כתבה בכלכליסט – חוקים לשילוב אנשים עם מוגבלויות יש, הגיע הזמן לאכוף אותם

ye1909133_l

אחיה קמרה – לשעבר הממונה על שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים(צילום: טל שחר)

אתמול התפרסמה כתבתו של גיל קליאן המותחת ביקורת אודות  מילוי החוק לשילוב עובדים עם מוגבלויות בשוק העבודה.

על פי הכתבה מועלת טענה לפיה לא נעשות פעולות אכיפה בנושא הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. הכתבה גם מעלה הצעות לקידום הנושא.

קישור לכתבה

שלמה קוגן

ההסכם הקיבוצי של תרו כולל גם שילוב עובדים עם מוגבלויות

080117_taro-768x432

(צילום: דוברות ההסתדרות)

באתר העיתון "דבר ראשון" פורסם כי נחתם הסכם קיבוצי חדש בחברת התרופות  תרו ישראל שיחול על כ-700 עובדי החברה.

הסכם זה הינו המשכו של ההסכם הראשון שנחתם בחברה ב-2011 ומעגן שיפור בתנאים רבים נוספים.

הסכם זה כולל בין השאר תנאי העסקת העובדים, ויש בו התייחסות חשובה לנושא שילוב עובדים מוגבלויות.

קישור לכתבה

עוד חדשות טובות ויוזמה מבורכת והפעם בנמל אשדוד

article_91745_large

צילום: דוברות נמל אשדוד

כמה נחת הרגשתי כשקראתי את הידיעה לפיה ההסתדרות ונמל אשדוד הגיעו להסכמה על העסקה עובדים עם מוגבלות בנמל אשדוד.

ההסכמות ושיתוף הפעולה בין ההסתדרות לבין חברת נמל אשדוד, בנושא תעסוקת עובדים עם מוגבלות, באו בהמשך להסכם קיבוצי שהובילה ההסתדרות להבטחת ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה.

על פי הסכם זה, שהורחב באמצעות צו הרחבה לכל המגזר הפרטי ואומץ גם על ידי המדינה, גופים המעסיקים למעלה מ-100 עובדים מחויבים בייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות בשיעור של 3% מכלל העובדים, וכן במינוי גורם מטעם המעסיק שיהיה אמון לקדם את הנושא.

יישר כח למנכ"ל הנמל יצחק בלומנטל וליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן

 

קישור לכתבה

העסקת עובדים עם מוגבלות – מעסיקים כנסו וקיראו

כנסו לכתבה המיועדת למעסיקים המעוניינים לשלב עובדים עם מוגבלות . מתוך הדוגמאות המובאות בכתבה ניתן ללמוד מהי הדרך המומלצת להעסיק עובדים אלו ומה הערך המוסף שהם מביאים לעסק.

בהמשך הכתבה אנו נחשפים לעובדה שאנשים עם מוגבלות משתלבים במסגרות רבות כדוגמת שרות לאומי ואפילו לשירות צבאי.

השילוב חייב להעשות באופן המותאם לצרכיו האישיים של כל עובד ועובד , דבר אשר יבטיח העסקה במינימום תקלות תוך מתן ערך וקבלת ערך הדדית.

בהצלחה

http://www.mako.co.il/study-career-career/articles/Article-333aefa617fc851006.htm

קליטת אנשים עם מוגבלות בכנסת ישראל

בשנתיים האחרונות לקחה על עצמה כנסת ישראל ליישם את שילוב האנשים עם מוגבלות הלכה למעשה.

בשלב הראשון קלטה הכנסת 16 אנשים עם מוגבלות כעובדים מן המניין אנשים שהועסקו בכנסת על ידי עמותות שונות שמתמחות בשילוב אנשים עם מוגבלות, קליטת אנשים אלו כעובדים מן המניין היוותה שינוי עצום במעמדם, שכרם וזכויותיהם של אנשים אלו.

בשלב השני, החליטה הכנסת לצאת למכרז עבור שמונה תקנים ייעודיים שמכוונים לאוכלוסיית המטרה של אנשים עם מגבלה שכלית התפתחותית ומגבלות קוגניטיביות מורכבות. קשת רחבה של תפקידים נפתחו במכרז, החל מעוזרים אדמיניסטרטיביים דרך סדרנים במליאה וכלה באנשי משק. קרוב ל-200 אנשים הגישו את מועמדותם לתפקיד, 30 מועמדים הגיעו לראיון הקבלה הסופי.

בסופו של הליך נבחרו 8 גברים ונשים עם מגבלה משמעותית ובימים אלו הם מתחילים את הליך קליטתם כעובדי כנסת ישראל לכל דבר ועניין.

 

חובת ייצוג הולם של עובדים עם מוגבלות בספקים של גופים ציבוריים

תיקון מס' 11 לחוק עסקאות גופים ציבוריים, ,שהתקבל ביום 4.8.16 ,קובע כי על התקשרות של גופים ציבוריים עם ספקים בעסקאות לגוף הציבורי יחולו ההוראות הבאות:

חובת הגשת תצהיר בכתב:

הספק יציג לגוף הציבורי תצהיר חתום בכתב כדלהלן :

1 .הוראות סעיף 9 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הקובעות חובת ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות, אינן חלות עליו חלות עליו. כלומר, הספק הוא ארגון ובו פחות מ 25 עובדים.

או

הוראות סעיף 9 כאמור חלות עליו והוא מקיים אותן.

2 .במידה ולספק 100 עובדים ומעלה – הוא מתחייב לפנות למנכ"ל משרד העבודה, לשם בחינת יישום חובותיו לפי סעיף 9 ובמידת הצורך לשם קבלת הנחיות בקשר ליישומן.

3 .במידה והספק התחייב בעבר לפנות למנכ"ל כאמור לעיל, וההתקשרות שבמסגרתה התחייב בכך נעשתה עמו, יצהיר הספק כי פנה למנכ"ל לפי ההתחייבות שנתן. בנוסף, במידה וקיבל הספק הנחיות ליישום חובותיו – כי פעל ליישומן.

4 .הספק מתחייב להעביר העתק מהתחייבותו למנכ"ל.

פרסום ודיווח

המנכ"ל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימת הספקים שפנו אליו לשם בחינת יישום

חובותיהם לפי סעיף 9 כאמור.

אחת לשנה, במשך 5 שנים והחל מה 1.3.17 ,יעביר המנכ"ל לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיווח על מספר הפניות שקיבל מספקים על פי ההוראות האמורות בשנה החולפת לדיווח.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל מרכזי תמיכה למעסיקים של עובדים עם מוגבלות אשר יסייעו ללא תשלום לספקים המעוניינים לקבל הסבר על הוראות החוק, ואשר ידריכו וינחו את הספקים למילוי חובותיהם בהתאם להוראות החוק.

 

סיפתח – מנגישים קריירה לאקדמיה שלמה קוגן

שלמה קוגן

היום קיבלתי מייל מתוקף היותי בוגר המכללה למנהל. במייל הופיעה הודעה בדבר תוכנית חברתית המסייעת לבעלי מוגבלות לרכוש כלים לחיפוש עבודה .

כל הכבוד על היוזמה

d7a4d79cd799d799d7a820d794d79ed79bd79cd79cd79420d79cd79ed7a0d794d79c_900x1277

נוסף לכך מפעילה המכללה מרכז לנגישות אקדמית המיועד לסייע לסטודנטים עם הפרכות קשב ולקויות למידה אחרות ולסטודנטים עם מוגבלות פיזית , חושית או נפשית.

אחד משירותי המרכז הוא מתן שירות פסיכולוגי מסובסד באמצעות מכון טריאסט- שריג שהינו אחד המכונים הפסיכולוגיים המובילים בארץ, המנוהל על ידי ד"ר יוסי טריאסט , ובין חברי הצוות : ד"ר מורן אבידן, ודוקטור רפי שטרייכר .

 

שלמה קוגן