אורן הלמן למקור ראשון "החברה עוד לא השתכנעה שאנשים עם מוגבלויות הם שווים"

מתוך הכתבה

הלמן (51) מתגורר בתל־אביב, נשוי למרב, מתכנתת ב־AIG. מלבד ליה יש לו בת נוספת, שירה. הפנים שלו אולי מוכרות לכם: מתוקף תפקידו הוא מייצג לא פעם את חברת החשמל בכלי התקשורת, בין השאר בעיתות משבר. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל כאמור את "סיכוי שווה", יחד עם כשלושים מתנדבים נוספים, מהם עשרים עם מוגבלויות ועוד עשרה הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. הקהילה מתחזקת דף פייסבוק שבו כ־70 אלף חברים, דף ברשת לינקדאין ופרסומים דרך חשבון הטוויטר של הלמן. "אין אצלנו יושב ראש, נשיא או סמנכ"ל", הוא אומר. "כולנו פועלים יחד – מטפלים בפניות ומעלים תכנים לדף. ההערכה שלנו היא שכ־350 אנשים מצאו עבודה בעזרתנו. לא מזמן פרסמנו בקשה של מישהי, וקיבלנו הודעה מסמנכ"ל משאבי אנוש של מלון ריץ' קרלטון בהרצליה. הוא סיפר שזו הבחורה החמישית שנקלטת אצלם לעבודה דרך סיכוי שווה".

כשאני שואלת מדוע דווקא ההיבט התעסוקתי חשוב בעיניו כל כך, הלמן שולף כמעט באגביות משפט מצמרר: "הורה לילד שיש לו צרכים מיוחדים, חושב על שני דברים לפני השינה – מה יקרה לילד שלי כשאמות, ומה יהיה כשהילד יגיע לגיל 21 וחוק חינוך מיוחד לא יחול עוד לגביו. אני בן 51, גיל שבו הרבה אנשים צריכים לקבל החלטות לגבי ההורים שלהם, אם לשלוח אותם לדיור מוגן או לבית אבות. אבל הורים כמוני צריכים לקבל את ההחלטות האלה לגבי הילדים שלהם. האם לשלוח ילד להוסטל שבו הוא לא יכול לממש את הצרכים הבסיסיים של אדם בגילו, ממין ועד פרטיות? מצד שני, המדינה אומרת לך: או שתיקח אותו להוסטל, או שתשב איתו בבית וזו תהיה בעיה שלך.

"הרבה הורים משתפים אותי בשאלה 'מה יקרה כשנמות'. התשובה שלי היא קודם כול להפסיק לעשן ולהתחיל לעשות ספורט, כי זה מוסיף עוד עשר שנים לחיים. וברצינות, התשובה היא שאנחנו צריכים להכין את הקרקע: גם מבחינת ביסוס כלכלי, גם מבחינת סביבה תומכת, וגם מבחינת שינוי העולם. אז יכול להיות שהילדים שלנו לא ילכו לאוניברסיטה, אבל כן צריך לדאוג שהם יוכלו ללכת לעבוד ויהיו חלק מהחברה".

הרעיון למיזם שידוכי המשרות עלה מתוך השטח. "כשהילדה שלי הייתה בת שש, שכנעו אותי להתראיין, ובעקבות כך הגיעו אליי בערך אלף פניות של אנשים עם מוגבלות שאמרו לי שהם רוצים דבר אחד – לעבוד. פתאום הבנתי שיש בעיה רצינית בנושא הזה, והתחלתי ללמוד אותה לעומק. כבר בריאיון אמרתי שלדעתי צריך להעביר חוק לשילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה בגופים ממשלתיים, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה אני פוגע בול בפוני. כי האנשים האלה רוצים מאוד לעבוד, אבל אף אחד לא רוצה שהם יעבדו אצלו.

"היום יש בישראל יותר ממיליון אנשים עם מוגבלות – 815 אלף מבוגרים ועוד כ־250 אלף ילדים. למיליון האלה יש אמהות, אבות, אחים, אחיות, כך שאנחנו מדברים על כ־5 מיליוני ישראלים שיש להם קשר ישיר לאנשים עם מוגבלויות. אם יש מסעדה שמעסיקה אנשים עם מוגבלות ומסעדה שלא עושה זאת, איפה לדעתך המשפחות האלה יעדיפו לאכול? לי ברור שאבחר במסעדה הראשונה, כי יש לי ילדה כזאת. כלומר, הגופים שמעסיקים אנשים עם מוגבלות, יכולים גם לזכות בלקוחות.

"בנוסף, לעובדים האלה יש הרבה יתרונות: הם יציבים, נאמנים למקום העבודה, לא עוזבים משרות – גם כאלו שנחשבות שוחקות ומתאפיינות בשיעורי נטישה גבוהים. יש להם מוטיבציה ומודעות ארגונית גבוהה מאוד, הם בדרך כלל ישרים והגונים, ואלה יתרונות משמעותיים עבור מקום שמחפש עובדים. מעבר לזה, יש אנשים שהיכולות שלהם פשוט לא מנוצלות. תסתכלי על מנכ"ל בנק הפועלים היוצא אריק פינטו, שרגליו משותקות, או על מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ, שמתמודד עם לקות ראייה קשה. עובדה, אנשים כאלה יכולים למלא תפקידים משמעותיים מאוד, והמשק צריך להבין את זה.

"וצריך לזכור דבר נוסף", חותם הלמן. "אלוהים לא מתאם איתך מראש איזה ילד הוא נותן לך. כדאי לכל אדם שהחברה תהיה טובה יותר, מכילה יותר, כי מחר זה יכול לקרות גם לו. יש שיר שאני מאוד אוהב – 'אִילו ציפורים היו דוברות כבני אדם, אֵילו סיפורים היו ודאי לציפורים'. זה שיר על ילדים שנמצאים על הרצף האוטיסטי. על אנשים שלא יכולים לדבר. על אלו שאף אחד לא שומע, ואין להם אוצר מילים מספיק בשביל להגיד כל מה שהם רוצים. אלו אנשים שאנחנו לא שומעים את הסיפורים שלהם, ולא יודעים איך העולם נראה מנקודת ראותם. אילו התעניינו בהם, אולי היינו יכולים להיות הרבה יותר חכמים".

לכתבה המלאה

https://www.makorrishon.co.il/magazine/dyukan/183571/

אורן הלמן : מתוך ויקפדיה

כמה גופים עומדים ביעד העסקת עובדים עם מוגבלויות?

עובדים עם מוגבלויות

שלמה קוגן

השבוע פורסם ב Ynet , כי רק 60% מהגופים עומדים ביעד העסקת בעלי מוגבלויות וזאת על פי נתונים שהופקו בידי הביטוח הלאומי. הנתונים הופקו מתוקף תיקון 15  לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. על פי תיקון זה, גוף ציבורי אשר מונה 100 עובדים לפחות יפעל לכך שלפחות 5% מהם יהיו עובדים עם מוגבלות משמעותית. בין השאר מחויבים גופים אלו לבצע פעולות נוספות לקידום העסקת עובדים עם מוגבלויות ובהן מינוי ממונה תעסוקה אשר יהיה אמון על הנושא.

מתוך 316 גופים גדולים שנבדקו, 60% עמדו ביעד; 22% עמדו בו חלקית, עם 3.5% עד 5% מהעובדים; ב-15% הנתון היה רק 2%-3.5%; ו-3% לא עמדו ביעד כלל. ב-218 הרשויות המקומיות, כשני שלישים מהרשימה, 62% עמדו ביעד הייצוג ההולם באופן מלא.

עובדים עם מוגבלויות

סמכויות פיקוח ואכיפה בנושא יש לנציבות שבמשרד המשפטים. על פי הכתבה ב Ynet  ב-2018 הוצאו מכוחן מכתבי התראה ל-53 גופים שלא עמדו ביעד – 18 מהם עמדו בו לאחר מכן, וליתר הוצא צו שהפרתו יכולה להוביל להליך פלילי.

העסקת עובדים עם מוגבלויות – מזכה במענק

משרד הכלכלה יעביר מיליוני שקלים ל־14 מפעלים ועסקים שהצטרפו לתוכנית • ההשתתפות היא בשכר העובדים לתקופה של שלוש שנים • שר הכלכלה אלי כהן: "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול"

היום  (19.6.19) פורסם בישראל היום , כי משרד הכלכלה מתעתד להעביר מענקים כספיים בגובה של מיליוני שקלים ל 14 מפעלים ועסקים קטנים אשר התחייבו להעסיק עובדים עם מוגבלות, וזאת במסגרת מסלול מענקים המיועד לעודד העסקת אנשים עם מוגבלות.

בין העסקים הזכאים למענקים ניתן למצוא את ארגון "שלוה", אשר אמור לקבל מענק של חצי מיליון ₪, חברת דאקו שתקבל מיליון וחצי ₪, ומרכז תרבות ואומנות "נא לגעת" אשר יקבל מענק בגובה של 420 אלף ₪.

מסלול התמרוץ למעסיקים מעניק למעסיקים המעוניינים לקלוט עובדים עם מוגבלויות, תמרוץ בשכרו של העובד כך שבשנת ההעסקה הראשונה יעמוד על 45% משכרו של העובד, בשנה השניה על 33% ובשנה השלישית על 22%.

שר הכלכלה אלי כהן (צילום: ויקיפדיה)

המסלול פונה למעסיקים מהמגזר השלישי, ולעוסקים מורשים. יש אפשרות לקלוט גם עובדים בחלקיות משרה.

עד כה מאז פתיחת תוכנית הסיוע מזה כארבע שנים, סייעה הרשות להשקעות ל 59 חברות אשר קלטו 152 עובדים עם מוגבלות. היקף המענק עומד על 11.6 מיליון שקל.

לדברי שר הכלכלה אלי כהן: "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול. המסלול נותן מענה הן לקושי של אוכלוסיות אלו להשתלב בשוק העבודה והן לעסקים הזקוקים לעובדים טובים ואיכותיים. אני קורא למעסיקים לעמוד בחובתם החברתית והכלכלית ולהעסיק עובדות ועובדים עם מוגבלות".

פרטים על מסלולי התמיכה ניתן לקבל באתר משרד הכלכלה והתעשייה וברשות להשקעות.

העסקת אנשים עם מוגבלויות נכנסת לתודעה ומקבלת הערכה – יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין קיבל את "אות יקיר העם" על העסקת אנשים עם מוגבלויות בכנסת, בין מעניקי הפרס: יועץ לנשיא ארה"ב ובכירי קק"ל באמריקה

על פי ידיעה באתר הכנסת  מיום 25/2/19 פורסם אודות טקס שנערך בכנסת ובו משלחת מארצות הברית העניקה ליו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין את "אות יקיר העם" אודות פעילות למען שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודת הכנסת .

יו"ר הכנסת נשא דברים בטקס ואמר : "זהו כבוד גדול עבורי. 5% מעובדי הכנסת, 29 במספר, הם אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים, ועוד היד נטויה. בשבועות האחרונים הענקנו קביעות ל-7 עובדים נוספים העונים על הגדרה זו. העסקת עובדים עם מוגבלות נוחלת הצלחה רבה בכנסת, ואנחנו גאים בכך. הכנסת משמשת דוגמה למגזר הציבורי והפרטי, ורבים מהארץ ומהעולם מגיעים לכאן כדי ללמוד מניסיוננו בתחום".

יולי אדלשטיין, עובדים עם מוגבלויות

מר אלברט סחרוביץ, מנכ"ל הכנסת נשא דברים ואמר: "הכנסת מקצה משאבים רבים לקיום מטרה נעלה זו, ומקיימת הליכי מיון ייחודיים לצורך כך. הכנסת, על חבריה, עובדיה ומבקריה נהנים מהפירות, ובכוונתנו להרחיב עוד את הפרויקט החשוב הזה".

יו"ר הוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית בנושא שילוב אנשים עם מוגבלויות, כריס ניילי, אמר: "יש הרבה מה ללמוד מישראל בתחום. זה דורש שינוי תפישה, ומסייע בחינוך הציבור".

יו"ר הוועדה לשילוב אנשים עם מוגבלות בקק"ל ארה"ב, גארי קושנר: "אני נפעם מהמחייבות של יו"ר הכנסת ועובדי המשכן למען המטרה הכה חשובה. מתנדבי קק"ל ברחבי ארה"ב גייסו עד כה 15 מיליון דולר לצורך שילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית".

ראש אגף בכיר משאבי אנוש בכנסת, מירה פיירשטיין, פירטה בפני המשלחת האורחת את אופן גיוסם ושילובם של העובדים במשכן, ואת השלבים השונים בתהליך. 

כל הכבוד על העשייה והשילוב המוצלח של אנשים עם מוגבלויות בעבודת הכנסת, אין ספק שפעילות הכנסת בשילוב עובדים עם מוגבלויות מהווה זרז ודוגמא חיובית לנושא.

שלמה קוגן

אות שר הכלכלה למעסיקים שמשלבים אנשים עם מוגבלויות לשנת 2019

אות שר הכלכלה לחברות המעסיקות עובדים עם מוגבלויות 2019

כפי שפורסם ב31.12.18 בעיתון כלכלסיט, גם השנה הוענק אות שר הכלכלה למעסיקים שמשלבים אנשים עם מוגבלויות. האות ניתן במסגרת ועידת התחזיות של "כלכליסט".

בין הזוכים החברות אסטרון עבודות הנדסיות, גן עופרים הולנדיה, טלפרמה מפעל מיסטר קלין וארומט תעשייות בישום.

מר אלי כהן שר  הכלכלה והתעשיה נשא דברים במסגרת הועידה ואמר "העסקת עובדים עם מוגבלות היא משימה חשובה מעין כמוה, זו מחויבות שלנו כחברה לפעול להעסקתם. יש להם מוטיבציה גדולה, ורצון לעבוד, ולכן הם נכס משמעותי לכל מעסיק"

אות שר הכלכלה לחברות המעסיקות עובדים עם מוגבלויות 2019
אות שר הכלכלה לחברות המעסיקות עובדים עם מוגבלויות 2019, צילום : יאיר שגיא

 החברות שזכו באות:

  • אסטרון עבודות הנדסיות שמייצרת מוצרי נעילה ומעסיקה כ-250 בעלי צרכים מיוחדים;
  • גן עופרים, רשת של גנים פרטיים שמסיקה צוות של בלעי צרכים מיוחדים המסייעים גננות;
  • הולנדיה, שמעסיקה 30 עובדים בשיתוף עם עמותת אנוש לבריאות הנפש;
  • טלפרמה, בית מרקחת מכוון;
  • מפעל מיסטר קלין שמספק שירותי כביסה בכניסה לבתי מלון;
  • ד.ש ביו אנליטיקס בה רבים מהעובדים בעלי מוגבלויות;
  • ארומט תעשייות בישום- מפעל לייצור מוצרי בישום לרכב ובבית שבו כל עובדי מחלקת היצור הם בעלי מוגבלות.

יישר כח לזוכים.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

הבוקר נתקלתי בכתבה המשמחת  בכלכליסט לפיה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית יוכשרו לבטיחות בעבודה.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

selective focus photo of gray metal folding walker
המוסד לבטיחות יכשיר עובדים עם מוגבלות

מסתבר שהתוכנית, החלה כבר בתחילת החודש במרכז העבודה השיקומי בית אקשטיין ברמלה, והיא קרויה "שגרירי בטיחות".

לפי הכתבה  התוכנית צפויה להתרחב ל-82 מרכזים שיקומיים.

התוכנית מכשירה את המשתתפים להכיר ולזהות את סיכוני הבטיחות והבריאות בעבודה.

בסיום הקורס יוכל הבוגר להגביר את הבטיחות האישית שלו ושל העובדים שבסביבתו.

בין הנושאים הנלמדים בקורס: מהי בטיחות במקום העבודה; זיהוי מפגעים וסילוקם; זיהוי סיכונים ומזעור הפגיעה; כיצד להיזהר מסיכוני חשמל, ויחידה בתחום הארגונומיה בדגש על ישיבה ועל הרמה נכונה.

בהזדמנות זו אני שוב מזכיר את האתר של המטה לשילוב אנשים שם מוגבלות בעבודה,  שמסייע במגוון תחומים :

  • ייזום פעילויות בשיתוף מעסיקים להגברת המודעות ולשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.
  • שילוב אנשים עם מוגבלות הכשירים ומעוניינים לעבוד בשוק העבודה.
  • פיתוח פרויקטים לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה.
  • קידום אנשים עם מוגבלות במקום העבודה.
  • איגום הידע הקיים בארץ ובעולם בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

בהצלחה

שלמה קוגן

האם הגופים הציבוריים עובדים ביעדי העסקת עובדים עם מוגבלויות ?

בשבוע החולף נתקלתי ברצף של כתבות לפיהם גופים רבים אינם עומדים בדרישות החוק להעסקת עובדים עם מוגבלות . שלמה קוגן

בגלובס הובאה כתבה אשר ציינה כי על פי נתונים שפירסמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, עולה שגופים ציבוריים  אינם עודמים ביעדי ההעסקה של ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות לשנת 2017.

לפי הנציבות, רק 61% מהגופים הציבוריים אכן עומדי ביעדים שנקבעו בחוק, במסגרת חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים.

התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות, להעסיק לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. מטרת החוק היא  לסייע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בשוק העבודה באמצעות קליטתם במוסדות ציבוריים.

לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש סמכויות פיקוח ואכיפה על רשויות ציבוריות, מתוקף החוק.

לפי נתוני הנציבות לשנת 2017, מתוך 328 הגופים הציבוריים שנבדקו, רק 61% מהגופים עומדים ביעד העסקה של 5% ומעלה, 22% עומדים ביעד רמה בינונית (3.5%-5%), 14% עומדים ברמה נמוכה (2-3.5%), ורק 3% לא עומדים ביעד כלל.

עם זאת נראה שהנתונים המפורסמים מהווים שיפור מהנתונים שפורסמו לגבי שנת 2016, אז עמדו ביעד החוק (5% עובדים עם מוגבלות משמעותית) 45% מהגופים בלבד.

בכלכליסט צוין כי היו גם מוסדות שעמדו  עמידה מלאה ביעד כדוגמת הכנסת, המוסד לביטוח לאומי.

220518_ceremony01
טקס אות שר הכלכלה למעסיקים אנשים עם מוגבלויות (צילום: משרד הכלכלה).

המוסדות הבאים מקיימים רמה בינונית בנק ישראל, רשות ני"ע, יד ושם, תאגיד השידור, הסוכנות היהודית עיריית תל אביב ושירות בתי הסוהר. "רמה נמוכה" מתקיימת בבית חולים איכילוב ובמוזיאון תל אביב לאמנות.

בדבר ראשון הובא כי 3%  מהגופים הציבוריים לא עמדו כלל ביעדים: לשכת נשיא המדינה, רשות שוק ההון, המרכז הגריאטרי גיל עד, החברה הכלכלית לקדומים, מועצה דתית מטה בנימין, המועצות המקומיות כפר ברא, קדומים ושוהם, מתנ"ס ערבה, עובדי ההוראה במחוז הממלכתי-חרדי של משרד החינוך ותיכון הראל.

בכתבות צוטטו דבריו של אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר מסר כי "הנתונים אודות מצב הייצוג ההולם בגופים ציבוריים מעידים על שיפור שחל בתחום. מעסיקים מעידים יותר מבעבר על מחויבותם לקידום החוק ומימושו ועל תרומתם החשובה והאמיתית של אנשים עם מוגבלות המועסקים בארגוניהם. אני בטוח כי בשנים הבאות נמשיך ונראה עוד ועוד גופים ציבוריים אשר עומדים ביעד".

שלמה קוגן