המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

הבוקר נתקלתי בכתבה המשמחת  בכלכליסט לפיה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית יוכשרו לבטיחות בעבודה.

המוסד לבטיחות וגהות יכשיר בתקופה הקרובה מאות עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבטיחות בעבודה.

selective focus photo of gray metal folding walker
המוסד לבטיחות יכשיר עובדים עם מוגבלות

מסתבר שהתוכנית, החלה כבר בתחילת החודש במרכז העבודה השיקומי בית אקשטיין ברמלה, והיא קרויה "שגרירי בטיחות".

לפי הכתבה  התוכנית צפויה להתרחב ל-82 מרכזים שיקומיים.

התוכנית מכשירה את המשתתפים להכיר ולזהות את סיכוני הבטיחות והבריאות בעבודה.

בסיום הקורס יוכל הבוגר להגביר את הבטיחות האישית שלו ושל העובדים שבסביבתו.

בין הנושאים הנלמדים בקורס: מהי בטיחות במקום העבודה; זיהוי מפגעים וסילוקם; זיהוי סיכונים ומזעור הפגיעה; כיצד להיזהר מסיכוני חשמל, ויחידה בתחום הארגונומיה בדגש על ישיבה ועל הרמה נכונה.

בהזדמנות זו אני שוב מזכיר את האתר של המטה לשילוב אנשים שם מוגבלות בעבודה,  שמסייע במגוון תחומים :

  • ייזום פעילויות בשיתוף מעסיקים להגברת המודעות ולשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.
  • שילוב אנשים עם מוגבלות הכשירים ומעוניינים לעבוד בשוק העבודה.
  • פיתוח פרויקטים לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה.
  • קידום אנשים עם מוגבלות במקום העבודה.
  • איגום הידע הקיים בארץ ובעולם בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

בהצלחה

שלמה קוגן

מודעות פרסומת

האם הגופים הציבוריים עובדים ביעדי העסקת עובדים עם מוגבלויות ?

בשבוע החולף נתקלתי ברצף של כתבות לפיהם גופים רבים אינם עומדים בדרישות החוק להעסקת עובדים עם מוגבלות . שלמה קוגן

בגלובס הובאה כתבה אשר ציינה כי על פי נתונים שפירסמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, עולה שגופים ציבוריים  אינם עודמים ביעדי ההעסקה של ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות לשנת 2017.

לפי הנציבות, רק 61% מהגופים הציבוריים אכן עומדי ביעדים שנקבעו בחוק, במסגרת חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים.

התיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות, להעסיק לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית. מטרת החוק היא  לסייע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בשוק העבודה באמצעות קליטתם במוסדות ציבוריים.

לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יש סמכויות פיקוח ואכיפה על רשויות ציבוריות, מתוקף החוק.

לפי נתוני הנציבות לשנת 2017, מתוך 328 הגופים הציבוריים שנבדקו, רק 61% מהגופים עומדים ביעד העסקה של 5% ומעלה, 22% עומדים ביעד רמה בינונית (3.5%-5%), 14% עומדים ברמה נמוכה (2-3.5%), ורק 3% לא עומדים ביעד כלל.

עם זאת נראה שהנתונים המפורסמים מהווים שיפור מהנתונים שפורסמו לגבי שנת 2016, אז עמדו ביעד החוק (5% עובדים עם מוגבלות משמעותית) 45% מהגופים בלבד.

בכלכליסט צוין כי היו גם מוסדות שעמדו  עמידה מלאה ביעד כדוגמת הכנסת, המוסד לביטוח לאומי.

220518_ceremony01
טקס אות שר הכלכלה למעסיקים אנשים עם מוגבלויות (צילום: משרד הכלכלה).

המוסדות הבאים מקיימים רמה בינונית בנק ישראל, רשות ני"ע, יד ושם, תאגיד השידור, הסוכנות היהודית עיריית תל אביב ושירות בתי הסוהר. "רמה נמוכה" מתקיימת בבית חולים איכילוב ובמוזיאון תל אביב לאמנות.

בדבר ראשון הובא כי 3%  מהגופים הציבוריים לא עמדו כלל ביעדים: לשכת נשיא המדינה, רשות שוק ההון, המרכז הגריאטרי גיל עד, החברה הכלכלית לקדומים, מועצה דתית מטה בנימין, המועצות המקומיות כפר ברא, קדומים ושוהם, מתנ"ס ערבה, עובדי ההוראה במחוז הממלכתי-חרדי של משרד החינוך ותיכון הראל.

בכתבות צוטטו דבריו של אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר מסר כי "הנתונים אודות מצב הייצוג ההולם בגופים ציבוריים מעידים על שיפור שחל בתחום. מעסיקים מעידים יותר מבעבר על מחויבותם לקידום החוק ומימושו ועל תרומתם החשובה והאמיתית של אנשים עם מוגבלות המועסקים בארגוניהם. אני בטוח כי בשנים הבאות נמשיך ונראה עוד ועוד גופים ציבוריים אשר עומדים ביעד".

שלמה קוגן

בכלכליסט הובאה ידיעה בדבר גמר תחרות "המעסיק החברתי".

שלמה קוגן

לגמר עלו תשע חברות סטרטסיס, חברת חשמל, ישרוטל, קופת חולים מאוחדת, תעשיות אבן וסיד, אלביט מערכות, בנק יהב, מגדל וסודהסטרים.

הכתבה בכלכליסט.

המדדים לפיהם נמדדו החברות היו בין השאר פערי שכר בחברה בין העובד הממוצע למקבל השכר הגבוה בארגון. על הגיוון בכוח העבודה, על תגמול והטבות סוציאליות מעבר למה שמחייב החוק; ועל אפשרויות הקידום המקצועי.

 

בתחרות השתתפו חברות מהמגזר הפרטי וחברות ממשלתיות;

 

בשלב האחרון של התחרות, שבו יוכרז על שלושת המקומות הראשונים, החברות יענו על שאלות השופטים. עם השופטים נמנים נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימ' השופטת הילה גרסטל; פרופ’ משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב; חנוך ברקת, מייסד ויו”ר קרן דואליס להשקעות חברתיות; תא”ל בדימוס וח”כ לשעבר עמירה דותן; עו”ד נעמה קאופמן־פס, משנה למנכ”ל במשרד הכלכלה; ועורכת “כלכליסט” גלית חמי. ממלאי מקום: מנכ"לית קרן דואליס שרון לנדסמן וד"ר עלי בוקשפן מהמרכז הבינתחומי הרצליה. התחרות מלווה בידי רו"ח אורן גרופי, שותף מחלקת ניהול סיכונים ובקרת פנים ב־KPMG סומך חייקין.

 

מה שמעניין הוא שבעבר זכו בתואר המעסיק החברתי רשות ניירות ערך, ביטוח ישיר, שטראוס ואסם.

כאשר רשות ני”ע זכתה במקום הראשון בשנה שעברה בזכות העובדה ש־7% מעובדיה הם עובדים עם מוגבלות שמועסקים כעובדים קבועים ובשכר זהה לזה של יתר העובדים.

שלמה קוגן 

 

 

כתבה במעריב חשד לאפליה בשכר עובדי מדינה עם מוגבלויות

שלמה קוגן

מעריב מביא סיפור של משפטן בכיר בשירות המדינה בעל לקות ראיה אשר ביקש לבדוק אפשרות לקידום מקצועי במגזר הממשלתי בתפקידו כעוזר ראשי ליועץ משפטי.

שילוב עובדים עם מוגבלויות ליקוי ראיה
שילוב עובדים עם מוגבלויות

בהתאם לכך ביקש העובד לגשת למכרז המיועד לאנשים עם מוגבלות שנפתח בדיוק עבור התפקיד והדרגה שהוא מתאים להם. טווח השכר הצפוי שצוין במכרז היה 7380־10,300 שקל אך באותה עת היה פתוח מכרז לאותו תפקיד ובאותה דרגה בדיוק, רק במשרד ממשלתי אחר ובמכרז 'רגיל' שבו טווח השכר המוצע שצוין היה 8,000־11,000 שקל.

המועמד לתפקיד בדק האם דרישות הסף למשרה הן שונות בין שני המכרזים, אבל בדיקותיו לא העלו דבר שהסביר את הפער בשכר הצפוי. לכן, הוא נמנע מלגשת למכרז, אבל הנורה האדומה שנדלקה אצלו הביאה אותו לפנות למרכז לעיוור בישראל.

במרכז לעיוור ערכו בדיקה ומצאו שהשכר בשירות המדינה נקבע לפי תפקיד ודרגה בלבד.  וגם העובדה שנקבע טווח שכר הוא חדש יחסית. בעקבות כך נערכה פניה לנציב שירות המדינה בפועל אולם לא נתקבלה  ממנו תשובה.

שלמה קוגן נציבות שירות המדינה הגיבה לכתבה ומסרה שאכן מדובר בשני תפקידים בעלי אותן דרישות ואותה הדרגה , היות וכך שכר הבסיס זהה בשניהם . ואולם טווח השכר שפורסם הוא על דעת המשרדים המפרסמים ובאחריותם. על פי חישוב שהמשרד הרלוונטי מבצע עם החשב שלו וכולל רכיבי שכר שונים הניתנים לעובד במשרה הספציפית מעבר לשכר הבסיס. מכאן נובע גם השוני.

אות שר הכלכלה למעסיקים אנשים עם מוגבלויות

באתר ספונסר פורסם כי אות שר הכלכלה והתעשייה למעסיקים אנשים עם מוגבלות, הוענק  בהרצליה,  לשש מעסיקים בטקס נכחו גם  ראש העיר הרצליה, משה פדלון, סגנית ראש העיר, מאיה כץ ואורן הלמן, סמנכ"ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל.

מטרת מתן האותות היא לעודד את שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, וזאת תוך העסקת אנשים עם מוגבלות בצורה מקצועית, הוגנת ומכבדת המציעה אופק תעסוקתי וסביבה תומכת המשלבת בין עובדים עם מוגבלות וכאלה שאינם.

boy-2027483_1280
אות הוקרה למעסיקים עובדים עם מוגבלויות – שלמה קוגן (תמונה : pixbay)

בהתאם להוראת חוק מסוף 2014, כל ארגון המונה למעלה מ-100 עובדים, חייב להעסיק אנשים עם מוגבלות בהיקף של 3%. בנוסף, קיימים עסקים המונים פחות מ-100 עובדים וגם בהם שיעור העסקה של אנשים עם מוגבלות נמוך.

אות שר הכלכלה ניתן השנה, לראשונה, למעסיקים אשר פעלו לקדם העסקת אנשים עם מוגבלות כאשר האות חולק למעסיקים על פי מספר קטגוריות בתחומים: תעשייה, מסחר ושירותים, ואות הוקרה מיוחד ניתן למעסיק עבור הפעלת פרויקט תעסוקה ייחודי לאנשים עם מוגבלות.

בראש הוועדה עמד נחום איצקוביץ’, מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה, ולשעבר, מנכ"ל משרד הרווחה. לצדו השתתפו בוועדה נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אברהמי טורם, מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, דפנה מאור, הסוכנות לעסקים קטנים והבינויים, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, משרד הכלכלה ונציג ציבור.

אות הוקרה מיוחד ניתן לחברת אקומיוניטי במשגב. אות למעסיקים בתחום התעשייה בעסקים זעירים, קטנים והבינוניים – ניתן לחברות מאפיית אורבר ויקב טוליפ, ולחברת שמן מרוקאי ישראלי כעסק גדול. אות למעסיקים בתחום מסחר ושירותים לעסקים זעירים, קטנים והבינוניים ניתן למצפה התת ימי, ולעסק גדול בתחום זה – להילטון תל אביב.

 

מדברי השר אלי כהן :

"אני קורא לעוד מעסיקים להרים את הכפפה ולעמוד בחובתם החברתית והכלכלית – להעסיק עובדות ועובדים עם מוגבלות" אמר שר הכלכלה אלי כהן, "כחברה עלינו לקדם שוויון הזדמנויות ואת הזכות להתפרנס בכבוד לכל מי שיכול. הניסיון מלמד שמדובר בעובדים מוכשרים ואיכותיים אשר לוקחים את ההזדמנות הניתנת להם בשתי ידיים".

 

שלמה  קוגן

יריד תעסוקה לעובדים עם מוגבלויות

במסגרת יריד תעסוקה של היחידה להכוון תעסוקתי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון, שעומד בסימן הזדמנות שווה לכולם, העניק נשיא המכון פרופ’ אדוארד יעקובוב תעודת הוקרה למר אורן הלמן מייסד “סיכוי שווה” וסמנכ”ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, על פעילות חברתית בשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה.

ליאת בלבן ראש היחידה להכוון תעסוקתי,  במסגרת דקאנט סטודנטים מובילה את יריד התעסוקה 2018 בתחומי העיצוב והטכנולוגיה בהשתתפות למעלה מ – 50 חברות מהתעשייה. אורן הלמן מייסד דף הפייסבוק והלינקדאין ‘סיכוי שווה’ לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה בהתנדבות מלאה, מכהן כסמנכ”ל שיווק ורגולציה בחברת החשמל, ובחטיבה שבניהולו מועסקים 6 עובדים עם מוגבלות מתוך 50, המהווים כ-  12% מכלל החטיבה.

מעבר ליריד המסורתי שמטרתו לקדם את התעסוקה המקצועית של סטודנטים ובוגרים במכון השנה שמים דגש ביריד גם על קידום תעסוקתי של סטודנטים ובוגרים מהפריפריה, יוצאי אתיופיה, חרדים, ערבים וסטודנטים עם מוגבלויות. חלק מהמעסיקים שמשתתפים ביריד בחרו לציין באינדקס החברות, שיחולק ביריד, את האג’נדה שלהם בנושא גיוון תעסוקתי.

שלמה קוגן

הזכות לצאת לנופש גם לאנשים עם מוגבלויות

נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

לפי סקר שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנה החולפת, ל–14% מאזרחי ואזרחיות ישראל בני 20 ומעלה (כ–751 אלף איש) ול –37%  מבני 65 ומעלה יש מוגבלות תפקודית חמורה. לפי נתונים של משרד הכלכלה, חיים בישראל עוד 330 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים. בסך הכל, יותר ממיליון אנשים עם מוגבלויות חיים בישראל.

נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן
נופש עובדים עם מוגבלויות שלמה קוגן

אנשים עם מוגבלות ומשפחות מיוחדות נתקלים בדילמות רבות כשהם שוקלים לצאת לנופש. בניהן איך לנוע ממקום למקום, האם יהיה מספיק מקום בטיסה והאם המלון נגיש? צריך להבין: נגישות זו לא רק רמפה. נגישות נדרשת לחירשים, לעיוורים, לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ועוד. מלונות נגישים, הצטיידות במלווים שלהם זקוקים בעלי המוגבלויות והמכשירים המיוחדים הם אלה שבסופו של דבר מהווים את הבסיס האיתן לנופש מוצלח.

אנשים עם מוגבלויות דומים לכלל האוכלוסייה ברצון שלהם לצאת לטיול — אבל כדי להוציא אותו לפועל, הם נדרשים להרבה יותר. ארגוני העובדים, עושים עבודה חשובה בהנגשה שלו לכלל העובדים — אבל החברה הישראלית כולה צריכה לקחת על עצמה את האחריות ליצור שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות לא רק בעבודה — אלא גם בחופשה.

הנושא פורסם בכתבה בעיתון דה מרקר